חודש אלול – עת רצון

למה תוקעים בשופר בחודש אלול

בראש-חודש אלול עלה משה רבנו להר סיני בפעם השלישית, כדי לקבל את הלוחות האחרונים, והעבירו שופר במחנה לבל יטעו שוב לעשות עגל. לאחר ארבעים יום, ביום-הכיפורים, ירד והלוחות בידו, ובישר לישראל שנתרצו לפני הקב”ה, וקבעו הקב”ה יום סליחה ומחילה לדורות. על-כן, כל אותם ימים שמתחילת אלול ועד יום-הכיפורים הם ימי רצון.

רק בערב ראש-השנה אין תוקעים:

א) כדי להפסיק בין תקיעות של מנהג לתקיעות שהן מצוות-עשה מן התורה.

ב) כדי ‘לערבב את השטן’ [שירגיש המקטרג שישראל בטוחים שכבר עשו את עבודת ראש-השנה לפני זמנה וכבר זכו בדין], שיסבור שכבר עבר ראש-השנה ואין עוד תועלת בקטרוגו.

י”ג מידות הרחמים מאירים בחודש אלול

בארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים מאירים שלוש עשרה מידות הרחמים והם ימי סגולה לבקשת סליחות לקב”ה שימחול על חטאינו ברוב רחמיו.

בזמן ששהה משה רבנו על הר סיני, בימים שבין ראש-חודש אלול ליום הכיפורים, גילה הקב”ה למשה את “שלוש עשרה המידות” הרחמים  שבכוחם לעורר את רחמיו על עמו. חז”ל אמרו על כך: “מלבד שנתעטף הקב”ה כשליח-ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפניי כסדר הזה, ואני מוחל להם”. בחסידות מבואר שבחודש אלול מאירים שלוש-עשרה מידות הרחמים וביום הכיפורים מידות אלה מתגלים. לכן מוסיפים בהם בתפילה ובתחנונים לקב”ה, שימחול על חטאינו ויכתוב אותנו בספר החיים ויעניק לנו שנה טובה ומתוקה.

בחודש אלול אומרים את י”ג המידות בסליחות ובימים הנוראים בתוך סדר התפילה.

י”ג מידות הרחמים נכללות בפסוקים בספר שמות ל”ד-ו’ ז:

“ה’ ה’ אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה”.

 מי חייב לעשות תשובה?

התשובה שייכת גם לצדיקים ובעלי מעשים טובים. מסתבר שגם במעשים טובים עלולים ליפול פגמים ויש לשוב בתשובה על הפגמים ולהתקרב אל הקב”ה עוד יותר.

הצדיק בעל ‘ישמח משה’ עמד פעם אחת בערב ראש-השנה והביט ביהודים הרצים באימה וביראה להתפלל בבית-הכנסת. הרהר הצדיק בליבו: “היהודים האלה רצים משום שאימת יום-הדין עליהם. לכל אחד ואחד חטאיו ועוונותיו, והוא חרד לשוב בתשובה ולתקן את מעשיו. אבל אני, ברוך-השם, לא אירא ולא אפחד. לא נתבטלתי השנה מעבודת הבורא, למדתי ברוך-השם, התפללתי, קיימתי מצוות ומעשים טובים”.

כעבור זמן ישב הצדיק לעיין בספר, ונפלה עליו תרדמה. בחלומו ראה חבילות של מצוות ומעשים טובים, וזיהה כי הם מעשיו-שלו. לחרדתו גילה כי בכל מצווה יש פגמים וקרעים.

הקיץ מבוהל מתרדמתו וקרא: “אבוי לי, עכשיו מתברר שעליי לעשות תשובה על כל המעשים הטובים שלי”. מיד רץ גם הוא באימה לבית-הכנסת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*