הכתם היקר

725 צפיות

רבי לוי יצחק מברדיצ’ב השתוקק להסתופף אצל שולחנו של רבי ברוך ממז’יבוז’ בשבת קודש. רצה רבי לוי יצחק לראות בעצמו את הנהגותיו בקודש של נכד הבעל שם טוב.

ידוע היה כי בעוד שרבי ברוך הנהיג את שולחנו בסדר מופתי, כמעט מלכותי, הרי נשמתו הלוהטת של רבי לוי יצחק הובילה אותו לא פעם להתפרצויות אהבה בלתי רגילות…

משום כך הסכים רבי ברוך לארח את רבי לוי יצחק רק בתנאי שישמור על התנהגות שקטה ומנומסת. ואכן הצליח האורח להעמיד עצמו ולצנן התלהבותו כל שעת קבלת השבת, ברכת הקידוש והמוציא. אולם, לא עד סוף הסעודה…

 כאשר הגיעה מנת הדגים, עבר מלצר בין כל אחד מהאורחים ובפיו שאלה – “מה אדוני אוהב יותר, דגים חריפים או מתוקים?” כאן לא יכול היה רבי לוי יצחק יותר להתאפק. הוא ניתר ממקומו וקרא: “מה אני אוהב יותר?! אני אוהב יותר את ה’ יתברך!”

תוך כדי ניתורו, עף מגש הדגים מידיו של המלצר היישר על טליתו המהודרת של רבי ברוך. “כתם זה – טיפת אור הוא מהלב הבוער של רבי לוי יצחק”, אמר רבי ברוך וסירב לנקות את טליתו. בטלית זו עם הכתם שעליה נתעטף רבי ברוך עד יום מותו ואותה הוריש לבניו.

כתיבת תגובה