אימרה חסידית שווה חיוך – בלק

 

בזכות רות…

השם של פרשתנו “בלק” מעורר תמיהה: והרי בלק, רשע היה ורצה להשמידנו, ולמה קראו פרשה בתורה על שמו?  התשובה היא: אמנם כן, בלק רשע היה, אך על צאצאיו נמנית רות המואביה סבתו של דוד המלך, שממנה יוצא מלך המשיח. ואם כן – מבלק עצמו יצא האור הגדול של משיח והוא (בלק) מסמל יותר מכל את ענין “אתהפכא חשוכא לנהורא” – התהפכות החושך לאור הגדול.

ציפייה דרוכה (דרך כוכב)…

בצעירותו ישב אדמו”ר ה”צמח צדק” עם חסידים ושמע שהם מדברים בינם לבין עצמם בשאלה “מי יודע מתי יבוא המשיח?!” אמר להם ה”צמח צדק”: זהו סגנון של בלעם “אראנו ולא עתה, אשורנו, ולא קרוב“, ואילו יהודי צריך לקוות, לצפות ולהיות בטוח שמשיח צדקנו יבוא בכל יום…

והסר ממנו יגון (מנוסה)…

מנהג חסידים ואנשי מעשה “למשוך” את השבת כמה שיותר, ולעומת זאת ישנם כאלו הרצים מיד לעיסוקי החול. ואפשר להסביר שזה תלוי ב”נשמה יתירה” שנכנסת לכל יהודי בשבת. אלו שניצלו את השבת כראוי, למדו והתפללו – הרי שה”נשמה יתירה” נהנית להיות אצלם ואינה ממהרת לברוח במוצאי שבת, אבל אצל אלו שהנשמה לא נהנתה להיות בשבת – הרי שהיא בורחת תיכף ומיד…

“ועדיין לא בא?!”…

הגיע משיח. כולם רצו לקראתו. חוץ ממוישה. אומרים לו: “מוישה, משיח הגיע!!!!” הוא עונה: “רגע!” שוב אומרים לו: “מוישה! משיח הגיע!” הוא אומר: “רגע…”

מתאספים כולם ברחבת בית המקדש והמשיח שואל: “נו? כולם התאספו?” אומרים לו: “כן, כולם – חוץ ממוישה. מוישה מתעכב…”. הולך המשיח למוישה ואומר לו: ” מה קרה, מוישה? כולם התאספו, רק אתה מתעכב!”

“נו-נו, – ענה מוישה, – מי שמדבר…”.

ומלילו מילה…

ילד יהודי שניחן ב”כשרון דיבור” נדיר, הגיע הביתה וסיפר לאמו בהתלהבות: “קיבלתי תפקיד חשוב בהצגה של ‘מסיבת סוף שנה’, אני מגלם בה את דמות “האבא היהודי””. הגיבה האם: “ילד עם כשרון דיבור כמו שלך, לא יכלו לתת לך תפקיד שתוכל גם להכניס איזו מילה?”…

 

 

(Visited 2 times, 1 visits today)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*