ירושלים שנת תע”ב – חמישה עשר באב

היא עמדה מול המראה ולא הייתה לה שום התלבטות, היא לובשת היום שמלה לבנה, ארוכה ורומנטית. היום ט”ו באב והיא הולכת לחולל בכרמים… כולן כולן יגיעו בשמלות לבנות, מיוחדות שירקדו לקרוא… →
שיעורי תורה, וידאו, מתכונים – כל מה שאת צריכה לחיים טובים ומאושרים יותר, חיים של גאולה
היא עמדה מול המראה ולא הייתה לה שום התלבטות, היא לובשת היום שמלה לבנה, ארוכה ורומנטית. היום ט”ו באב והיא הולכת לחולל בכרמים… כולן כולן יגיעו בשמלות לבנות, מיוחדות שירקדו לקרוא… →
הרבה אנשים שואלים את עצמם, איך אנשים מבריקים הופכים להיות כאלו? מזל? קשרים? גנטיקה?.פרופסור, מאוניברסיטת אמריקאית מובילה, שהפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל מספר פריצות דרך מדעיות, נשאל מה לדעתו לקרוא… →
יום שישי בבוקר, אני בהכנות לכבוד שבת קודש והנה צלצול של הודעה בטלפון הנייד. מסתכלת וקוראת הודעה מהמשפיעה שלי על הלכות הדלקת נרות שבת. באותו זמן עולה לי שאלה שאותה לקרוא… →
אנו מחכים למשיח שיבוא כבר, ועד אז (תיכף ומיד ממש!) אנו יכולים בעזרת דיבור ומחשבה לקדם את הגאולה. איך? לדון כל אדם לכף זכות. אנו בנותיו של הקב”ה צריכות לחפש לקרוא… →
חלק ממצוות החג הבא עלינו לטובה ביט’ בכסלו זה היכולת להשפיע. להשפיע על האחר בדרכי נועם ומאור פנים להתקרב לתורה ולקיים את מצוותיה. כאשר המשפיע רוצה להשפיע , יש צורך לקרוא… →
מאת חוה אוסטרובסקי הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, הופכות אותנו ל”מחוברים” הרבה יותר. יחד עם זאת, מחקרים חדשים מצביעים על כך שמעולם לא היינו בודדים יותר. בדידות שגורמת לנו להיות לקרוא… →
בהמשך לסיפור “להניח את הכוס” שהתפרסם בשבוע שעבר… עד כאן זה סיפור נחמד שקבלתי בווצאפ. רעיון שכמעט נוגע ברעיון חסידי. הסיפור גרם לי לחשוב – מי נושא את הכוס שלי? לקרוא… →
הסיפור הגיע לאתר מגולשת אחת הפרופסור החל את השעור ע”י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה ושאל את הסטודנטים: “כמה לדעתכם הכוס הזאת לקרוא… →
ניגשתי אל הקדוש ברוך הוא: אני: היי ה’, אפשר לשאול אותך שאלה? אלוקים: בוודאי! אני: מבטיח שלא תתרגז? אלוקים: אל תפחד. אני: מדוע נתת לכל כך הרבה דברים לקרות לי לקרוא… →
סיפור בהמשכים על אישה אחת שקוראים לה צילה (אולי הסיטואציות האלה יזכירו לך משהו?…) צילה הסתכלה בריכוז בצג המחשב. הטבלה חייבת להיות מושלמת, הנהלת חשבונות זה לא מקצוע סלחני לטעויות… לקרוא… →