המתנה – חלק שלישי

20 צפיות

יחי המלך המשיח!

מאפיינים

[note]

ממכתב של הרבי הריי”צ: “העצבות משלוחי היצר הרע היא, לבלבל את האדם מעבודתו בלימוד התורה ושקידת העבודה, ועוד יותר – אשר לאט-לאט מאבד את כישרונותיו ח”ו ומטמטם את חושי הנפש. רבותינו הקדושים מזהירים מאוד על העצבות, לגרשה בכל תוקף עוז, ולברוח ממידה מאוסה ורעה זו כבורח מן המוות, להיותה רעל הממית כל רגש טוב”.[/note]

תמונה מהחיים

       היא מתהפכת על מיטתה פעם נוספת, אולי התנוחה החדשה תסלק את המחשבות השחורות–מדכאות האלו, ותביא אליה את השינה הגואלת? אולם דומה שיחד איתה גם המחשבות גילו צד חדש לדשדש בו: “ומה יהיה עם מענדי? מה, לילד הזה אין סיכוי לבנות קשרים חברתיים בריאים? ואני? אני פשוט לא מצליחה לעזור לו! אף פעם לא מצליחה באמת. אז מה יהיה? מה יהיה הסוף של כל זה??? איזה כישלון אני. תמיד כישלון! רק בתכניות אני טובה, הא? הציון בתכניות: 100, הציון בביצוע: 0. טוב, זה לא מהיום, תמיד אני כזאת, תמיד…” אוף!!!

       התהפכה שוב, הפעם לצד ימין, ופתאום כמו שמעה קול נוסף מתוכה: הי, רגע, מה אמרה המשפיעה על זה?

       “לפעמים היצר הרע מכשיל את האדם לא בשביל החטא עצמו אלא בשביל העצבות שתבוא אחריו, כי אין דבר שמפיל יותר מעצבות! מהעצבות בורחים כמו מאש – ולא משנה מה קרה! ואחד האמצעים הטובים לכך הוא להסיח את הדעת בעזרת קצת חסידות”.

       טוב שנזכרה בזה. היא תדליק את המנורה ליד המיטה, ותנסה לקרא איזה קטע חסידי (כבר אמרנו שלימוד חסידות הוא סגולה לכל דבר טוב?). פתחה את הספר “אוצר פתגמי חב”ד” שעמד על השידה ליד המיטה, והחלה לקרא:

[important]

“שאל חסיד אחד:

אנו רואים שהחסידות מדגישה מאוד את שלילת העצבות, עד שכבר בספר התניא מקדיש אדמו”ר הזקן שלושה פרקים (כ”ו-כ”ח) לעצות נגד מידת העצבות! נשאלת השאלה: מדוע, מכל המידות הרעות שלקוי בהן האדם, מתייחסת תורת החסידות באריכות כזאת דווקא לעצבות?

והתשובה לכך:

בכל מידה רעה, ככעס לדוגמא, יודע האדם בנפשו כי מידה מגונה היא – ומתבייש בה. ואם נשאל אותו אדם: מדוע כעסן אתה? בוודאי יתנצל על שאינו יכול לשלוט בעצמו ולהיפטר אחת ולתמיד ממידה רעה זו.

שונה הדבר בעצבות. כאן בטוח הוא, העצוב, שהסיבות שהביאוהו לעצבותו הינן מוצדקות ועל כן אין הוא מתבייש במצבו. על השאלה – מדוע עצוב אתה? ישיב: מה זאת אומרת “מדוע”? אני עצוב בגלל מצוקה חמורה זו או אחרת – רוחנית או גשמית; כל אדם וצרור צרותיו על שכמו… ובכן, לאדם כזה יש לומר, כי עליו להתאמץ ולשמוח למרות כל הקשיים, כי העצבות מידה מגונה ביותר היא.

אלא שבכדי שיוכל, אמנם, להתעלות מתוך סבלו וייסוריו, זקוק הוא לביאור ארוך ומפורט.”

[/important]

חיוך עלה על שפתיה. איזו השגחה פרטית, “הבא להיטהר מסייעין לו”… טוב, היא הבינה את הרעיון – עצבות באיצטלא של קדושה… התחילה לזמזם בתוכה פרק תניא בניגון חסידי, ונאחזה בו בכל כוחות נפשה, אינה מבחינה כלל כיצד היא שוקעת בשינה חסידית חסרת “עצבויות”…

כמה מאפיינים

        תמונת המצב הזו מביאה בפנינו כמה וכמה מהתסמינים השכיחים ביותר אצל אנשים (בעיקר מבוגרים) עם הפרעת קשב וריכוז וקשורים במצבי רוח, דימוי עצמי נמוך וכדומה. העיקריים שבהם:

           * תחושה של אי השגת מטרות. פעמים רבות לא מדובר אכן באדם עם הישגים דלים כל-כך, אולם התחושה שאין הוא מסוגל להביא לפועל את רצונותיו, תכניותיו ושאיפותיו – קיימת.

           * חרדה מהתחלה של משימות. לפעמים חרדה זו היא סמויה, אך בהחלט עוצמתית, גם אם מדובר במשימות לא יוצאות דופן במיוחד. התוצאה מכך היא דחייה חוזרת ונשנית של המשימה, כאשר זה עצמו מעצים את תחושת החשש להתחיל – ולהיכשל.

           * תחושה כללית של חוסר בטחון במה שהם, ביכולות שלהם, ובעיקר בכל סוג של הצלחה שיש להם. מדובר על תחושה שחלק מהאנשים מתארים כלוליין עם מדי הרבה כדורים באוויר בבת אחת, “ובוודאי שזה לא יכול להמשיך להצליח” (משהו מעין: “אה, הפעם זה הלך, אבל בטוח אני הולכת להיכשל בעסק הזה”), וכן הערכה עצמית כללית לקויה.

          * נטייה לדאוג בגלל משהו, וכן מצבי רוח משתנים – בעיקר כאשר מתנתקים מאדם או ממשימה משמעותיים.

          הפסיכולוגים טוענים שהסיבה העיקרית לחלק מהתסמינים הללו אינה קשורה ישירות למה שקורה במוח (ההעברה הלקויה של הדופאמין-כפי שהוסבר כבר), אלא למה שקורה בחיים.

       במילים אחרות: ניסיון החיים המצטבר מלא ה”כישלונות ללא סיבה”, האכזבות המצטברות של הסביבה מהתפקוד של בעל הפרעת הקשב והריכוז, חוסר היכולת לסיים משימות ועוד – מביא את הדימוי העצמי הנמוך והחרדות הללו.

       העולם אומר “הכל נמצא בראש”, החסידות אומרת “חשוב טוב יהיה טוב!”

       ובפעם הבאה נשתדל לבדוק – אז מה עושים עם כל זה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)