פרשת ויגש – “דבש” מלכות

353 צפיות

מצגת שבועית של “דבש מלכות” פרשת ויגש – טעימת “דבש” קטנה של דבר מלכות.

עיבוד מתוך תרגום מאידיש של שיחת הרבי מליובאוויטש מה”מ

מה הקשר?

מה הקשר בין העניין הכי אקטואלי ושייך כעת הגאולה, לבין הפרשה? במבט ראשון נראה שהקשר הוא בהפטרה. בהפטרת השבוע מדובר על איחוד מלכות יהודה ויוסף לעתיד לבוא, כאשר מלך המשיח (מזרע דוד ויהודה), מולך עליהם. תופעה דומה מתוארת בפרשה, כאשר: “ויגש אליו יהודה” – מבטא את איחוד יהודה ויוסף.
אבל לכאורה בפרשה זה להפך:
בתיאור שבתחילת הפרשה, מובע התוקף של יוסף – כמשנה למלך ושליט מצרים מטעם פרעה – כשיהודה מתבטל אליו ונזקק לבקש ממנו טובות ורחמים, ואילו בהפטרה המלך מזרע יהודה דווקא הוא המושל על כל העם (לאחר איחודם בגאולה)!
לפי זה מתעוררת כאן שאלה נוספת: לכאורה תחילת וסוף הפרשה סותרים זה לזה! בתחילת הפרשה יהודה ואחיו הם במצב ירוד, וזקוקים להתחנן ליוסף בתור בעל הבית על מצרים, ואילו בסופה הם מקבלים למגורים והיאחזות את טוב ארץ מצרים – מה שמראה על התוקף של יעקב ובניו.
אולם אם נתבונן לעומק – נראה שבאמת יהודה נהג בתחילת הפרשה בתקיפות יוצאת מן הכלל ממש: הוא עומד לפני שליט מצרים, יודע את כוחו וסמכותו של שליט זה, ועם זאת, הוא ניגש אליו בתוקף, בלי ליטול רשות, ומדבר איתו קשות!
ובכן – תוקף כזה באמת נותן את הכח להתיישב בהרחבה בטוב ארץ מצרים (כמתואר בסוף הפרשה), וכן מהווה את ההכנה למתואר בהפטרה על מלכותו של מלך המשיח מזרע יהודה.

לקריאת המשך המאמר  ולהורדה:

להורדה

בשביל לראות את המצגת בצורה מקורית תלחצי על הקישור הבא:

להורדה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)