פרשת בראשית, מצגת “דבש”

מצגת בראשית
157 צפיות

מצגת שבועית של “דבש מלכות” פרשת בראשית – טעימת “דבש” קטנה של דבר מלכות.

עיבוד מתוך תרגום מאידיש של שיחת הרבי מליובאוויטש מה”מ

שבת בצומת

על שבת בראשית ידוע הפתגם עליו חזרו שוב ושוב נשיאי חב”ד: “כפי שהאדם מציב את עצמו בשבת בראשית כך הולכת השנה כולה”. כלומר: השנה כולה מושפעת ומקבלת משבת בראשית. אבל לכאורה לא רק משבת בראשית יש השפעה על השנה כולה, אלא חודש תשרי כולו על כל מועדיו משפיע על השנה כולה, ובמה מתייחדת שבת בראשית?

שבת בראשית נמצאת במקום מרכזי ביותר: בצומת שבין חודש תשרי שכולו חגים, קרבת ה’ והתעלות לבין ימי החולין כולם, כאשר מה שעומד ראשון לפנינו הוא חודש מרחשוון בו אין כלל ימים טובים. ואיך באמת ניתן לבצע מעבר כזה? מקודש לחול, מהתעלות ליום יום? איך מצליחים “למשוך” אל תוך החולין את כל מה שצברנו והתעלינו במהלך החודש? והלא הכל נעלה ומרומם כל כך, ומובדל מענייני החולין כולם?
התשובה לכך היא שבת בראשית: משום שהיא כוללת את שני העניינים גם יחד: קודש וחולין יש בה הכוח להשפיע את הכל על שנת החולין! שבת בראשית חלה תמיד בחודש תשרי, והיא שבת מברכים של חודש מרחשוון. היא חותמת את חודש החגים מצד אחד, ופותחת את שנת החולין מצד שני.
גם תוכנה של קריאת התורה בשבת בראשית: בריאת וחידוש העולם כולו נותן את הכוח להתחיל מחדש, ולהציב כראוי את העבודה בענייני העולם במשך השנה הבאה.

מה זה “בראשית”?

חז”ל מסבירים כי התורה בחרה לציין את התחלת הבריאה דווקא במילה “בראשית”, משום שמילה זו טומנת בחובה משמעות נוספת: בראשית ב’ ( 2) ראשית. 2 דברים שהם הסיבה לבריאת העולם: התורה וישראל. זאת, כמובן, מלבד פירושה הפשוט של המילה בראשית התחלה. תחילת בריאת העולם.
גם רש”י, בפרושו לפסוק מביא את 2 הפירושים הללו: קודם את הדרש בשביל התורה וישראל, ואז את הפשט התחלת הבריאה. מדוע הוא מתחיל בדרש ולא בפשט? יותר מכך: ידוע הכלל כי אם ישנם 2 (או יותר) פירושים על מילה אחת, יש קשר ביניהם. מה הקשר בין 2 פירושים אלו? לכאורה הם פירושים שונים מן הקצה אל הקצה! ובכלל, לפני כן שואל רש”י מדוע לא מתחילה התורה במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל (קידוש החודש), אם כן רש”י עצמו מדגיש שהתחלת התורה היא לא בנוגע לתורה ומצוות וישראל, אלא עניינים הקשורים לבריאה עצמה, דבר המחזק את הקושיה: מדוע הוא מביא מיד אחר כך את הפירוש “בראשית ב’ ראשית” כפירוש ראשון, הלא הוא עצמו אומר שלא זה העיקר כאן אלא הבריאה עצמה!

“ובנו בחרת” בגוף שלנו

אם נתבונן היטב בלשון חז”ל המובאת לעיל, נבין את התשובה: זה שישראל והתורה נקראו “ראשית” אומר שהם ההתחלה, ואם הם ההתחלה של העולם, אז חייב להיות שיש קשר בינם לבין העולם. לא מדובר פה על מעלה נעלית ונשגבה שלהם שהיא בלי ערך כלל לבריאה, אלא מעלה שקשורה ושייכת לעולם.
מדובר פה על הבחירה הנעלית ביותר של ה’ בעם ישראל, הבחירה המוחלטת, “בחירה חופשית”, כפי שהיא שייכת רק בדרגות הגבוהות ביותר באלוקות הבחירה ביהודי כפי שהוא שווה לאומות העולם מצד גופו החומרי הפשוט. גם מבחינה זו בחר בנו ה’, למרות שמבחינה זו אין הבדל כלל בין היהודי לגוי ה’ בחר ביהודי. וזו היא הבחירה האמיתית בחירה שאינה נובעת ואינה מושפעת משום גורם פנימי או חיצוני. בחירה חופשית. ובמה? בגופו של היהודי.
אם כן, ב”בשביל ישראל” הזה, המרומז במילה בראשית, הכוונה היא לא למדרגות נעלות, לבחירה בנשמה וכו’, אלא לגופו של היהודי שהוא חלק מהותי מהבריאה, הסיבה של הבריאה והגורם את מטרתה ושלמותה: לגלות את מעלת ישראל והתורה כפי שהם באים לידי ביטוי דווקא בעולם הגשמי הזה. (ואכן גם מעלת התורה ניכרת יותר דווקא בעולם הזה, ופסקי התורה נתונים בידי בית דין, ו”לא בשמים היא”).
כעת גם ברור הקשר של פירוש רש”י שהזכרנו מדוע התחילה התורה בבריאת העולם ולא במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל וכמו שאומר רש”י: “משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים”, כדי להראות שה’ בורא את העולם בשביל עמו ישראל, שהם חלק בלתי נפרד מהעולם הגשמי שלנו. גם כאן מדובר על הבריאה, ועל חלק חשוב ביותר בתוכה!

בראשית, נח, לך לך

מעניין לראות שגם בסיום פרשת בראשית, אנו נתקלים בסוג דומה של בחירה “ונח מצא חן בעיני ה'”. מציאת חן היא למעלה מטעם ודעת, בחירה חופשית. ומשום בחירה זו, מציל אותו ה’ מהמבול (כמו שמסופר בפרשת נח), ובסופו של דבר מזרעו של נח (מבנו שם) יוצא עם ישראל.
בהמשך אנו מוצאים את פרשת לך לך שבה מסופר איך הקב”ה אומר לאברם “לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך”. אמנם אברהם נמצא בגשמיות וחומריות העולם: “ארצך”, “מולדתך” ו”בית אביך” דרגה המקבילה לגוף היהודי כפי שבחר בו ה’ למרות שהוא זהה לחלוטין לגופי אומות העולם. אולם, כעת הגיע הזמן להתקדם, ללכת “אל הארץ אשר אראך”, לארץ שבחרתי בשבילך ובשביל זרעך. ועל ידי זה נעשה גם “אראך” כפי שמוסבר בפנימיות התורה: “אראה ואגלה אותך בעצמך”. על ידי שהייתה אצלו הליכה שלא בערך, מגלה הקב”ה על ידי בחירתו בבני ישראל את מציאותו האמיתית של אברהם ושל כל יהודי, מי הוא ומה הוא.
יש את דרגת היהודי כפי שהוא בתוך העולם כפי שבחר בנו ה’ דווקא מצד גופנו, וכפי שאנחנו עובדים את ה’ בתוך מציאות העולם, ויש את היהודי כפי שהוא למעלה מהעולם, מצד נשמתו, ולאחר מכן מצד עבודתו בעולם בקיום תורה ומצוות, שעל ידי כך הוא מתעלה. חודש תשרי על כל חגיו, מבטא את הדרגה שלנו כפי שהיא למעלה מהעולם. ושאר השנה כולה את העבודה בעולם. כאשר אנו קוראים בתורה, בשבת בראשית שבסיום חודש תשרי, “בראשית ברא אלוקים” אנו מאחדים את שני העניינים ב’ ראשית: ישראל כפי שהם למעלה מהעולם, וישראל כפי שהם תחילת הבריאה.
מקריאת התורה הזו מקבלים את הכח למשך השנה כולה להמשיך את דרגתנו האמיתית בעולם, ולעשות עבודה זו כראוי.

בכל מצב – עם ישראל הוא העם הנבחר

ראינו, שדווקא בעולם הזה החומרי, מודגשת עוד יותר מעלתו של היהודי. דווקא כאן רואים את הבחירה של הקב”ה בו. מכך אנו למדים על התנהגותנו ואופן חשיבתנו והתנהלותנו בחיי היום יום: זה שאנו בגלות, ונאלצים לקבל “טובות” מאומות העולם, אין פירושו של דבר שאנו מקבלים זאת מן הגויים, “חסד לאומים חטאת” רק הקב”ה הוא המשפיע לנו הכל, אלא שרצונו הוא שזה יעבור דרך האומות. ולכן אין זה גורע מדרגתנו או ממעמדנו בעולם! לא משנה כלל מה היא דרגתנו כרגע ברוחניות אנחנו העם הנבחר מצד עצם גופנו וקיומנו. אמנם ההלכה קובעת ש”דינא דמלכותא דינא” יש להישמע להוראות המדינה בה אנו גרים, גם אם הממשלה היא של גויים. אך המדובר הוא אך ורק בעניינים גשמיים מסויימים, כמו דיני מיסים וכדומה. וכן הוא הדבר בקשר ל”אל תתגרה בגויים” לא משום שאנו יראים מהם אנו מצווים שלא להתגרות בהם, שהרי אנחנו תכלית העולם, והם נועדו לשרת מטרה זו! אלא רק משום שכך רצה הקב”ה שיהיה הסדר בזמן הגלות. אך בכל ענייני תורה ומצוות אין חלילה להרכין ראש או להישמע להם כלל.
וככל שהולכים ומתקרבים לגאולה האמיתית והשלמה, רואים איך אומות העולם עצמם יותר מכירים (וקוראים) לעם ישראל “העם הנבחר”, ומסייעים להם: כמו הרשות שקיבלו היהודים אפילו ברוסיה לקיים מצוות ולעלות לארץ ועוד, ועד לסיוע המובא בנביא: “והיו מלכים אומנייך” בגאולה האמיתית והשלמה מיד ממש.
מכל זה מובן עד כמה מושללת ההכרזה שנשמעה לאחרונה כאילו צריכים להיכנע ללחץ האומות כיוון שתלויים בהם א. חלילה לומר שיהודים תלויים במשהו. עם ישראל הוא עם ה’ ולכן הוא נצחי! ב. התחלת ויסוד כל התורה כולה היא שהעולם כולו נברא בשביל ישראל, אם כן וודאי קיומם של ישראל אינו תלוי באומות! ובפרט שזה עתה אמרנו שוב ושוב בתפילה: “אתה בחרתנו מכל העמים”. אפילו בזמן המשכילים ובזמנים חשוכים אחרים לא היה מעיז רב לומר דבר כזה! ג. “אל תתגרה באומות” אין פירושו חלילה שישראל תלויים באומות, כנ”ל. ד. בענייני תורה ומצוות וודאי שלא שייך “אל תתגרה”, וכאן הרי המדובר שלא להביא חלילה לפיקוח נפש של יהודים, כפסק השולחן ערוך שאסור למסור לגויים אף שעל, ואפילו תבן וקש, “שמא תהא הארץ נוחה להיכבש לפניהם”. ויהי רצון שיחזור בו מדבריו, שהרי אפילו דוד המלך אמר “שגיאות מי יבין”. ומכאן ולהבא ידברו רק בשבחם ומעלתם של ישראל, והעולם כולו יכיר יותר ויותר במעלתם של ישראל, ושארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ובשלמות בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

בשביל לראות את המצגת בצורה מקורית תלחצי על הקישור הבא:

להורדה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)