מה מברכים על פיצה?

ברכות על פיצה ולחמניות
326 צפיות

איזו ברכה יש לברך על דברי-מאפה שנאכלים כתחליף לארוחה, כמו פיצה, מלאווח, בורקס וכדומה?

כעיקרון: לחם העשוי מדגן (חיטה, שעורה, שיבולת-שועל ושיפון) מברכים לפני אכילתו ‘המוציא’, לאחר נטילת ידיים, ומצוות-עשה מן התורה לברך אחר אכילתו ברכת המזון. מאכלים העשויים מדגן שלא נועדו לשמש כסעודה, פטורים מנטילת ידיים וברכתם ‘מזונות’. בחלק מהם קיימת הגבלת כמות, שלאחר שעוברים אותה נחשבת אכילתם כסעודה לכל דבר.

כמו-כן, לחם שברכתו ‘המוציא’ הוא רק זה שנאפה ולא שהתבשל. לכן סופגניות המטוגנות בשמן עמוק ואטריות המבושלות במים – ברכתן תמיד ‘מזונות’. לעומת זאת, מלאווח, שנאפה בתנור או שמטוגן במחבת במעט שמן – ברכתו ‘המוציא’.

בצק שמשמש בסיס למילוי בלבד כדוגמת גביעי גלידה – נעשה טפל למילוי ונפטר בברכת המילוי. כך גם עוגות גבינה, חביתיות (בלינצ’ס) ועוגות תפוחים, אם הבצק משמש רק בסיס למילוי. אולם אם כוונת האוכל ליהנות גם מטעם הבצק – ברכתו ‘מזונות’. על ופלים מברכים ‘מזונות’ רק כאשר ברור שכוונת האוכל לשבוע מהדפדפות ולא רק ליהנות מן המילוי.

בצק המכיל מילוי שנועד להשביע, כגון פיצה – ברכתו ‘המוציא’. על בצקים אלה מברכים ‘מזונות’ רק אם הבצק עצמו נוצר מעיסה שהמים אינם מהווים רוב הנוזלים שבה, אלא יש בה יותר מרגרינה, סוכר, ביצים, מיץ, יין או חלב. לכן בורקס, המכיל הרבה מרגרינה, ברכתו ‘מזונות’.

ועוד קצת על פיצה

לחמניות ‘מזונות’ הן כאלה שרוב הנוזל בעיסתן היה מיץ פירות. כמו-כן פיצה – החלב מרכיב את רוב הנוזל בעיסתה. הדבר ניכר גם בטעם דברי-המאפה הללו, כך שהם לכאורה ‘מזונות’ להרבה דעות.

הבעיה נובעת מכך שהלחמניות הללו ניתנות בשמחות במקום לחם, כדי לחסוך את הטרחה שבנטילת-ידיים וברכת המזון. גם את הפיצה אוכלים לרוב במקום סעודה קבועה.

רבים פוסקים, שאם הלחמניות והפיצה נועדו לשביעה, כתחליף לסעודה, ואוכלים אותן בסעודות גדולות בכמות שאוכלים בהן שם לחם, הרי לפחות מי שאוכל יותר מ’כביצה’, צריך לברך לכל הדעות ‘המוציא’.

ובדיעבד, במקרה שאדם אכל ושבע ממיני-מאפה אלו, ולא נטל ובירך ‘המוציא’ בהתחלה, מכיוון שאכל לשובע, שהוא ספק ברכת המזון דאורייתא, מסתבר לדעתו שחייבים לברך ברכת המזון.

לחמניה מתוקה כפתרון ברכה מזונות בסעודה

האם אפשר להימנע מנטילת-ידיים ומברכת המזון כאשר במקום לחם אוכלים לחמניות מתוקות, שברכתן ‘מזונות’?

לחמניות מתוקות שעליהן מוסכם בכל העדות לברך ‘מזונות’, הן אלו שרוב הנוזל ששימש ללישת הבצק היה ‘מי-פירות’ כגון ביצים, מיצים ושמן (ואף הסוכר, הקקאו וכדומה מצטרפים להשלים לרוב).

יש לזכור, שגם בלחמניות ‘מזונות’ ישנם מצבים שעל-פי ההלכה צריך ליטול ידיים ולברך ‘המוציא’ על אכילתן. על כן, יש מחמירים שלא לאכול לחמניות כאלה כלל אם עומדים לאכול לשובע, אפילו כשהשביעה היא רק בצירוף רכיבים אחרים של הארוחה.

פוסקים רבים מקילים לאכול לחמניות כאלה בברכת ‘מזונות’ ו’על המחיה’, עד כמות של קצת פחות משתי לחמניות רגילות (שלא להגיע לנפח של 230 סמ”ק – 92 גרם); ולספרדים – עד לחמניה אחת.

מי שמתחילה בירך ‘מזונות’ וחשב לאכול מעט כאמור, ואחר-כך החליט לאכול כדי שביעה, רצוי שיברך תחילה ‘על המחיה’, אם אכל לפחות ‘כזית’ (27 סמ”ק), וישהה מעט, ויטול ידיו ויברך ‘המוציא’ ויאכל 230 סמ”ק לפחות, ויברך ברכת המזון גם אם שבע רק בצירוף האכילה הראשונה, וגם אם השביעה היא רק בצירוף מרכיבים אחרים כנ”ל.

קרוטונים בסלט

מה מברכים על סלט ירקות שיש בו קרוטונים?

יש לברך על הקרוטונים את ברכתם (בורא מיני מזונות), ואחר כך לברך על הירקות בסלט.

‘שקדי-מרק’

שקדי-מרק וגם ‘קרוטונים’ מיוצרים מקמח-חיטה, מטוגנים בשמן או אפויים, ומברכים עליהם ‘מזונות’, גם כשהם בתוך מרק עוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)