אימרה חסידית – דברים

135 צפיות

דרשה נאה ל’משנה תורה’…

רבי חיים, אחיו של המהר״ל מפראג, דרש את שמות הפרשיות של חומש דברים (בספרו ״ספר החיים״): משה רבינו פותח את דבריו: אלה הדברים, ואתחנן – מתחנן אני שתקשיבו, עק ב – מכיון שראה את המצב: הרי יש שופטים בארץ [בעוה״ב] ועתה כי תצא מן העולם הזה וכי תבוא אל העולם הבא, תצטרך לתת דין חשבון. על כן, למרות שאתם נצבים היום, אל תשכחו כי למחר וילך – אתם הולכים לעולם הבא. והיה אם תאזינו לדברי התורה הזאת, הרי תבוא עליכם זאת הברכה.

הצד השווה שבהם…

ישנם כמה ענינים הדומים ומשתופים בין אדר/פורים לתשעת הימים (וחודש מנחם אב): א. בשניהם נאמרה הלשון ״משנכנס״, ב. בשניהם יש מזל לדגים (בתשעת הימים אוכלים אותם)… ג. שניהם חודשים ״הפוכים״ – ״ונהפוך הוא״ ו״יהפכו ימים אלו״. ד. באדר – חציו הראשון (בד״כ) שמח יותר ואילו השני פחות (עבודות לפסח…) באב – חציו הראשון פחות שמח (בגלוי) משא״כ חציו השני שמח ביותר. ה. בשניהם יש תענית. ו. בשניהם קוראים מגילה (גם בלילה). ז. בשניהם זורקים – באדר – נפצים וכד׳, בתשעה באב – בובקאלאך… ו(תן לחכם ויחכם) עוד…
[ואולי יש להוסיף קשר נוסף: ״לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים שהוא כ-פורים… ועוד: ידוע שחמשה עשר באב = כתיבה וחתימה טובה ובמגילת אסתר נאמר הלשון ״כתבו . . וחתמו״]

לטב ולחיים ולשל(ו)ם…

ישנם שני אופנים לכתוב את תשעה באב בר״ת: א. ט״ב. ב. ת״ב. שני ר״ת אלו קשורים ומביאים זל״ז. ת״ב – מזכיר את המילה תיובתא – שעושים תשובה, ועי״ז באים לט״ב – ענין הטוב.

הגלויות מתכנסות [לא רק] בזכות המשניות…

אמר פעם רבי יוסף חיים זוננפלד: ״ציון במשפט תפדה״ בגימטריא תלמוד ירושלמי, ״ושביה בצדקה״ בגימטריא תלמוד בבלי. על ידי לימוד התורה נגאלים ישראל. [נמצאו שני התלמודים מתאחדים (בפסוק אחד)]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)