אמירה חסידית – קורח

ווארט חסידי על פרשת השבוע
62 צפיות

חמרא בתקופת תמוז…

“זה יהיה לך מקודש הקודשים מן האש” : אם האדם לומד ומתפלל בחיות ובהתלהבות – אזי הוא בבחינת ”קודש הקודשים”. אך אם חסר לו את האש ומתפלל ולומד בקרירות ושויון נפש – הרי שעדיין לא הגיע למדרגת קדושה…

[וקשור עם הפרשה דאזלינן מינה: “ארץ אוכלת יושביה”. ואמר על זה רבי יצחק מווארקא: בארץ ישראל אי אפשר להיות “יושב” – להשאר תמיד באותו מעמד ומצב, אלא מוכרחים ללכת מחיל אל חיל ומדרגה לדרגה, שכן היא ארץ אוכלת “יושביה” – הקפואים במקומם ללא תנועה כלשהיא…]

נראים כאוהבים בשעת הנאתן…

מובא בגמרא כי און בן פלת, אשתו הצילתו מעצת קורח, אמרה לו: מה תרוויח אתה ממחלוקת זו? אם אהרן כהן – אתה תלמידו, אם קרח כהן – אתה תלמידו! וביאר רבי יצחק מווארקא: כוונתה היתה כך: כעת, שקורח אינו כהן, הרי הוא מחשיבך כחברו ורעו הטוב, אך אם יעלה לגדולה – ספק אם יזכור אותך ולא תצמח לך שום תועלת…

שיח עגלונים… עגלון זקן, שהיה היחידי בעיירתו, שמע יום אחד כי עגלון חדש וצעיר בא לעיר. הלך העגלון הזקן אל הצעיר והתאונן בפניו כי הוא יגנוב ממנו את כל הפרנסה… ענהו הצעיר: לא ולא! יש מספיק פרנסה בעיירה עבור שנינו. לאחר דין ודברים החליטו, כי העגלון הזקן ישאל את הצעיר ‘פרק’ ב’הלכות עגלונות’, ורק באם ידע האחרון לענות – יוכל להישאר בעיירה. שאל העגלון הזקן: נוסע אתה בלילה גשום וחשוך ולפתע נכנסת לבוץ, מה עושים?… השיב הצעיר: מצליף אני בסוסים שימשכו את העגלה. הזקן: ובאם לא עוזר?… הצעיר: מוריד אני את הנוסעים מהעגלה ודוחפים כולנו יחד… הזקן: עדיין לא עוזר… הצעיר: מוריד גם את כל הסחורות… הזקן: ואם לאחר כל זה עדיין אינך מצליח?… זאת אינני יודע! השיב הצעיר, ונאלץ לקיים את חלקו ב’הסכם’ ולעזוב את העיירה. קודם שעזב, שאל את הזקן: ומה באמת צריכים לעשות? השיבו הזקן בארשת חשיבות: עגלון חכם, לכתחילה אינו נכנס ל’בוץ’…

הנמשל הוא: המחלוקת, כמוה כבוץ, וקלושים הסיכויים לצאת ממנה בשלימות, והחכם אינו נכנס אליה מלכתחילה!!!…

[ומזכיר את הבדיחה על אותו אדם שהגיע ל’טול’ (עמדת תשלום בכניסה ל’כביש אגרה’) עם סוס אליו רתומה עגלה בעלת שני גלגלים בלבד. משנתבקש לשלם, אמר: מוכן אני לשלם רק חצי מהסכום, שכן אינני כמו מכונית (או כלי רכב אחר בעל ארבעה גלגלים)… בעודו עומד ומתווכח, נוצר מאחוריו תור ארוך, אמר לו הפקיד: כשתחליט לשלם לי את הסכום המלא – תחזור. בינתיים – תעמוד בצד! נעמד העגלון בצד, חשב מעט, ועלה במוחו רעיון של “אחליפו דוכתייהו”: לקח את הסוס, העלהו על העגלה ומשך בעצמו את העגלה… כשהגיע חזרה אל הפקיד שביקשו לשלם אמר: דבר עם הנהג!…]

דרך המחלוקת…

כך היא דרכם של בעלי מחלוקת הנועדים על הצדיקים – שמאשימים אותם במעשים וחטאים אשר אין להם כל שחר. ומה לנו דוגמא טובה יותר ממשה רבינו, אשר העידה עליו התורה “והאיש
משה עניו מאוד מכל האדם”, ודווקא אותו האשימו קורח ועדתו בגאווה “ומדוע תתנשאו”… החי בשלום – לא רב… כאשר עלה הגאון מטשעבין רבי דב בעריש ווידנפלד לירושלים, נכנס אליו אחד ואמר לו כי בירושלים צריכים ביותר להיזהר, שכן ישנה קשת רחבה של חוגים, וכל פעולה, צריכים לוודא שלא תגרום למחלוקת. נענה הגאון: מחלוקת צריכה לשני צדדים, בי לא ימצאו אף פעם את הצד השני…

הכל תלוי בטיב המילוי…

פעם פרצה בעיר ראדין מחלוקת סביב מעמדם של השוחטים. הקהיל ה’חפץ חיים’ את תושבי העיר ואמר בפניהם: יהודי בעל מחלוקת, דומה הוא לאדם שיש לו כיס מלא דינרים, אך בהיות חור קטן בכיס, עלול הוא להפסיד את כל ממונו… תושבי ראדין, אמנם מלאים אתם בתורה ובמצוות, אך בגלל המחלוקת עלולים אתם להפסיד ח”ו את הכל…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)