טענת קורח לאור החסידות

110 צפיות

איתא ב”סדר עולם” (הובא ברשב”ם ותוס’ ב”ב קיט, א) שמחלוקת קרח פרצה לאחר מעשה המרגלים, כלומר אחרי תשעה באב בשנה השנית. וצריך להבין, הלוא משה ואהרן כבר כיהנו בפועל מאז חנוכת המשכן בר”ח ניסן, וגם מינויו של אליצפן בן עוזיאל לנשיא הקהתי כבר היה בחודש אייר, ומדוע זה המתין קרח עם תלונתו עד לאחר תשעה באב?

אלא הדבר יובן ע”פ הידוע שטעות המרגלים היתה בכך שרצו להתנתק מהעולם ולהישאר במדבר וחששו מלהיכנס לארץ ולהתעסק עם ענינים גשמיים, ואז התברר שזה היה חטא כי התכלית היא דוקא קיום מצוות מעשיות בעולם הגשמי ולא דביקות רוחנית לבד.

אחרי התובנה הזאת מפרשת המרגלים, התעורר פתאום קרח וטען: אם כן, שהעיקר הוא מצוות מעשיות – הרי בזה אין הבדל בין הנחת התפילין של משה רבינו ויהודי פשוט? כל העדה כולם קדושים, ומדוע תתנשאו?!

וכאן היתה טעותו של קרח: אמנם המעשה הוא העיקר, אבל צריך גם את הקדושה והדביקות בתורה ומצוות!

One Reply to “טענת קורח לאור החסידות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)