בדיחות חסידיות – 2

חסידים
381 צפיות

בדיחה חסידית

הנה יש כן המשך של בדיחות חסידיות שקראנו כאן.

בין חסידים למתנגדים

 כאשר משיח יגיע הוא יכנס לבית מדרש של מתנגדים, וימצא אותם באמצע לימוד סוגיה בגמרא , כאשר יבחינו בו יגידו:

“משיח, כבר הגעת, כל כך מהר אילו היית מתעכב עוד קצת, היינו מספיקים להכין פלפול מושלם.”

כאשר יגיע לבית המדרש החסידי, ימצא את החסידים, באמצע התוועדות חסידים, יאמרו לו החסידים.

“משיח מדוע התעכבת זמן רב כל כך, אילו היית מקדים לבא, היינו יכולים לכבד אותך באוכל ומשקה, אבל עכשיו, שאחרת כל כך, המשקה כבר נגמר.”

להיות משהו

פעם הלך חסיד ובדרכו פגש יהודי שמצב רוחו נראה ירוד במיוחד, החסיד ניסה לברר את סיבת עצבותו ולבחון האם יוכל לסייע לו.

שאל החסיד את האיש: ” מה מטריד אותך? בעיות בפרנסה? האם מישהו חולה במשפחתך?

ענה האיש: “ברוך, ה’, לא נחתה עלי כל צרה מיוחדת, אבל מה שמצער אותי, שכל חיי חלמתי להיות “משהו” רב, סופר, גביר, ולבסוף, אני מרגיש שלא יצא ממני כלום.”

ענה החסיד:”אני ממש מקנא בך, כל חיי אני עובד על עצמי, על מידת הביטול, ועדין מצער אותי שאני מרגיש מעצמי “משהו”.

לעילוי נשמת התפילה

פעם הזדמן מתנגד, לבית מדרשו של הרבי מרוז’ין, ונדהם לראות שלאחר התפילה מוזגים החסידים “משקה”.

פנה האיש לרבי מרוז’ין ושאל: “הייתכן, אצלנו לאחר התפילה לומדים משניות, ואצלכם שותים “משקה”?”

השיב הרבי: “אצלכם התפילות מתות, ולכן צריך לומר משניות לעילוי נשמת התפילה, אצלנו התפילה חיה, ואנשים חיים שותים משקה.”

“למען יאריכו ימיך”

פעם היה בחור שהתקרב לדרך החסידות, והתחיל להתפלל בכל שבת באריכות גדולה, כתוצאה מכך לא יכל להשתתף בסעודת השבת עם הוריו, שסיימו לאכול זמן רב לפניו.

אמר לו המשפיע. “אתה מחויב בכיבוד הורים, ולכן פעם בחודש, עשה מאמץ! קצר את תפילתך כדי שתוכל לאכול עם הוריך”

לאחר מספר שבתות, סח הבחור: “בשבתות בהן אני מתפלל באריכות, אני מסיים בשעה מאוחרת, ונותרת לי שבת קצרה, בשבתות בהן אני אוכל עם הורי, אני מסיים את התפילה מהר, ולאחר מכן נותרת לי שבת ארוכה, ועכשיו אני מבין את מה שכתוב בתורה: “כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך”

משפט עם הפריץ

פעם ניגש לרבי הצמח צדק , יהודי שהיה צריך לעמוד במשפט מול הפריץ, היהודי היה מוטרד מאד מהמשפט, וניגש להתייעץ עם הרבי, כיצד עליו להתמודד במשפט הקשה.

הרבי הציע לו כיצד להציג את עמדותיו, אך היהודי עדין לא נרגע, ושאל את הרבי מה עליו לענות אם הפריץ יטען טענה נוספת.

ענה לו הרבי גם על כך.

אך היהודי המשיך להעלות עוד ועוד טענות אפשריות מצד הפריץ והרבי ענה לו בסבלנות, אך נראה שבמוחו של היהודי צפו עוד אפשרויות והרבי עונה לו על כולם.

עד שבשלב מסוים, הרבי עצר אותו  ואמר: “אל דאגה יהודי, הפריץ אינו מתפלל תפילת שמונה עשרה ואין לו זמן לחשוב על כל כך הרבה טענות.”

ה”חלום” של ילד יהודי ברוסיה הקומוניסטית

ברוסיה הקומוניסטית חינכו את הילדים משחר ילדותם, לבזות את הדת אבל להעריץ ולגלות נאמנות מוחלטת לדרך החדשה ולמנהיגה הדגול.

יום אחד עמד המורה בכיתה ובחן את הילדים, האם הפנימו את המסרים.

“פטרו, מי זה אבא? שאל המורה את אחד מילדי הכיתה.

“סטלין” ענה הילד.

“מי זאת אמא”

“רוסיה”

“מה תרצה להיות שתהיה גדול?”

“גנרל” השיב הילד בביטחון.

המורה המשיך לבחון ילדים נוספים בכיתה וכולם ענו תשובות דומות.

לאחר מכן עבר לשאול ילד יהודי.

“מי זה אבא”

ענה הילד.

“סטלין”

“מי זאת אמא?”

“רוסיה”

“מה תרצה להיות שתגדל?” המשיך המורה.

ה”חלום שלי” ענה הילד – “להיות יתום בקרוב”

 נשארתי באותו מקצוע

ר’ מענדל פוטרפס, ישב בכלא הרוסי שנים רבות על מסירותו הרבה, למען, קיום מצוות וסיוע ליהודים לצאת מרוסיה באמצעות תעודות מזויפות.

בישיבתו בכלא בסיביר, פגש אסירים רבים רובם גויים, חלקם היו גנבים ופושעים מועדים  וחלקם, אנשים מוצלחים מאד שהגיעו לכלא עקב חשד לפגיעה בערכי השלטון.

פעם בישיבתו בין המוצלחים, ביכו אלו על מר גורלם, כל אחד סיפר על חייו קודם כניסתו לכלא, כיצד הפך ממהנדס או קצין מוצלח לאסיר.

ר’ מנדל הקשיב לדבריהם וחייך חיוך מסתורי.

הביטו בו האסירים בפליאה, ושאלו אותו “האם אתה נולדת בכלא?”

ענה ר’ מענדל: “לא. פשוט מאוד, המקצוע שלי לפני הכלא היה להיות ‘חסיד’, וגם עתה בכלא נשארתי באותו מקצוע”

בין ר’ זושה מאניפולי לר’ מענדל.

בספר “היום יום” (ג’ אייר) מובא שהרב הצדיק ר’ זושה מאניפולי, למד שבע מידות טובות מגנב:

1. הצנע לכת.

2. מעמיד עצמו בסכנה.

3. דבר היותר קטן, חשוב כדבר גדול.

4.עמל בטרחה גדולה.

5. זריזות.

6. בוטח ומקווה.

7. אם לא הצליח בפעם הראשונה, חוזר שוב ושוב.

כאשר ר’ מענדל קרא בספר היום יום קטע זה, אמר מופתע: “כיצד יתכן שר’ זושא הצליח ללמוד רק שבע דברים טובים מגנב?”

ולאחר מכן תירץ: ר’ זושא לא היה בכלא, אילו היה בכלא היה לומד הרבה יותר!

לא אמות לעולם

ר’ מענדל זכה לאריכות ימים, הוא עלה לארץ קיבל תפקיד כמשפיע בישיבה המרכזית בכפר חב”ד, ולמרות הסבל הרב שעבר בחייו שמר על חוש הומור,

ונהג לומר: “אני לא אמות לעולם”

כששאלו אותו מדוע, השיב: “למדתי בתומכי תמימים, וידוע שמי שלמד בתומכי תמימים לא ימות ללא תשובה, אני לעולם לא אצליח לחזור בתשובה, ולכן לעולם גם לא אמות”

נשמה אחת

חסיד חב”ד חוזר מהתוועדות, ומכניס לרכבו מספר אנשים גבוה מהמותר על פי חוק.

בדרך תופס אותם שוטר ושואל על מספר הנוסעים ברכב.

“אדוני השוטר, מסביר הנהג, “כולנו פה נשמה אחת, רק הגופים מחולקים”

(ציטוט מספר התניא)

המן הרשע

איך יודעים שהמן היה רשע? כי הוא קבע את פורים לפני פסח.

למה נגאלו אבותינו ממצרים

פעם פנתה אשה לבעלה בערב פסח, ובקשה שיעזור לה יותר.

ענה הבעל: ” את יודעת מפני מה אומרים שבזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים?  מכיוון שהן לקחו על עצמן להשלים כל שנה בערב פסח, את עבודת הפרך”

אבק וחמץ

פעם עברה אשה על יד הרבי בחלוקת דולרים בערב פסח, ובקשה כנראה ברכה או עצה שילדיה יעזרו לה בניקיון, ענה הרבי: “אבק זה לא חמץ, והילדים הם לא קרבן פסח”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)