ספר התורה המוכסף

230 צפיות

ב (-תש”ע) נערכה באחד מבתי-הכנסת במונטריאול שבקנדה שמחת בר-מצווה של נער, בן משפחת פייפר. לאחר התפילה והעלייה לתורה סיפר סב החתן, הד”ר יוליוס פייפר, לכל באי בית-הכנסת את סיפורו המרתק ויוצא-הדופן של ספר-התורה שבו קרא החתן את המפטיר, ספר-תורה שבבעלות המשפחה.

הד”ר יוליוס נולד בעיר דיסלדורף שבגרמניה. בשנת תרע”ו, בימים שבין כסה לעשור, נקרא אביו, ר´ שלמה פייפר, לשרת בצבא הגרמני. בטרם צאתו, נדר לפני רעייתו וילדיו כי אם יסיים את שירותו בשלום וישוב ממנו בריא ושלם, יקדיש לבית-הכנסת את ספר-התורה המשובח והמפואר ביותר שיוכל להשיג.

בחודש מרחשוון תרע”ח שב ר´ שלמה בשלום לביתו. כעבור ימים אחדים פנה אל ידידו, הרב עמנואל קרליבך, שהתגורר בעיר קלן, וביקשו לעזור לו לקיים את נדרו. ואמנם, כעבור שנה, בראשית שנת תרע”ט, הגיע לביתם הספר המיוחל.

הוא היה נאה ומפואר באופן יוצא מן הכלל. יריעות קלף משובחות, כתב מהודר ו´עצי-חיים´ עשויים כסף טהור. עובדה זאת זיכתה אותו כעבור זמן בכינוי ´ספר- התורה המוכסף´, וכך נקרא ספר-התורה בפי כול.

הספר הוכנס ברוב שמחה, פאר והדר אל בית-הכנסת ´עדת ישראל´ בדיסלדורף. בגלל פארו והדרו הוצא ספר-התורה רק בחגים ובשבתות. בימי החול קראו באחד מארבעת ספרי-התורה האחרים שבארון-הקודש. כעבור שנה, כשהגיע יוליוס למצוות, קרא את כל הפרשה מראשיתה ועד סופה, ב´מוכסף´ כמובן.

השנים חלפו. שמי אירופה התקדרו בענני המלחמה הנוראה. בד בבד החלו זרעי האנטישמיות להניב גידולי שנאה ופורענות. יוליוס, שבמשך השנים השלים לימודי משפטים ואף הצליח להגיע אל כיסא שופט בית-המשפט בדיסלדורף, נאלץ להתפטר מתפקידו. בקראו נכון את המפה, החליט לנטוש את ארץ מולדתו. בשנת תרצ”ז, חצה יוליוס את הגבול ועבר להולנד.

בבית הוריו שבדיסלדורף היה חבוי אוצר יקר של מטבעות זהב. יוליוס לא יכול היה לנבא את פשעי המלחמה הנאציים שצפן העתיד, אבל בהחלט חשש לגורל האוצר. הוא שלח לבית הוריו שליח הולנדי נאמן ובידו פתק קטן שבו נכתב: “תנו לאיש הזה את היקר מכול”.

כעבור כמה ימים שב השליח ובידיו …ספר-התורה ´המוכסף´. מסתבר שמושגי הוריו היו שונים מעט משלו…

ביום ה´ לפרשת וירא, ט”ו במרחשוון תרח”צ, אירע ´ליל הבדולח´ ובית-הכנסת ´עדת ישראל´, ועמו ארבעת ספרי-התורה שנותרו בו, הושחתו כליל. בגלל טעות בהבנת הנקרא, או בסגנון אחר – בזכות ההשגחה העליונה, ניצל ´המוכסף´.

עברו כמה חודשים והורי יוליוס וכן הורי אשתו הצטרפו אליהם והגיעו להולנד. אלא שגם שם לא ארכה שלוותם. בכ´ באייר ת”ש הגיעו הגרמנים להולנד. כמה ימים לאחר מכן, הצליח יוליוס להימלט לאנגליה, ואילו הוריו והורי אשתו נשלחו עם יתר המשלוחים אל הבלתי-נודע. עם אשתו ובנו הקט, פרדי, אבד הקשר לגמרי.

לאחר המלחמה הצליח יוליוס לאתר את רעייתו ובנו בן החמש, שנשארו בחיים. מפיהם נודע לו, כי למעשה גם הם נשלחו למחנות הגרמנים. תחילה לווסטבורג ולאחר מכן לברגן-בלזן. למרות הכול, בחסדי השם, הם שרדו.

עוד סיפרה לו רעייתו: כשחלפה עם בנה דרך שער מחנה וסטרבורג, ראתה לפתע את ר´ שלמה פייפר, הלוא הוא חמיה. זו הייתה הפעם האחרונה שהתראו. כשזיהה אותה, קרב אליה בחשאי.
“הספר נמצא אצל נגר גוי בצפון אמסטרדם”, אמר. יותר מזה לא הספיק לפרט, שכן קלגס נאצי סילקו בגסות מן המקום.

כחלוף כמה שבועות של רגיעה שבה רעייתו של יוליוס לאמסטרדם. לפניה עמדה משימה קדושה – איתור ספר-התורה ´המוכסף´. ימים ושבועות נדדה בחוצות העיר מנגרייה לנגרייה. לא היה כמעט נגר בצפון אמסטרדם שלא פגשה. אולם חיפושיה לא העלו דבר.

היא כבר הייתה קרובה לייאוש. ´אם גם ביום הזה לא אמצא את מבוקשי, אשוב לבעלי ולילדי´, אמרה לעצמה באותו יום. היא התדפקה על דלת הנגרייה, האחרונה אולי. נגר ממוצע קומה, ששיבה זרקה בשערו, קידם את פניה. כשגמרה להסביר לו את מטרת בואה, הוא נראה מהורהר קמעה.

“אינני יודע אם לזה את מתכוונת, אך לפני זמן רב הפקיד אצלי יהודי אחד ספר תנ”ך גדול”, אמר. ליבה החסיר פעימה. הוא הלך לרגע ומיד שב כשבידיו חבילה גדולה, עטופה. היא לא הייתה צריכה להסיר את המעטפת כדי לדעת שאכן זהו ספר- התורה!

את דרכה לביתה עשתה כאשר ´המוכסף´ בידיה. אחר-כך, כשהיגרה משפחת פייפר לקנדה, נטלה את ספר-התורה היקר עמה.

“בהגיעם למצוות, קראו כל שלושת ילדיי את הפרשה בספר-תורה זה. ועתה הנה זכיתי שגם נכדי, הלוא הוא בנו של פרדי בכורי, קרא בו”, אמר ד”ר פייפר. “מזל-טוב לנכדי החתן. מזל-טוב לספר-התורה – ´המוכסף´”, סיים את דבריו בהתרגשות.

(הסיפור סופר על-ידי קרובת-המשפחה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)