מהו גודלו של נס החנוכה?

256 צפיות

 

גודל של הנס חנוכהחג החנוכה נתקן לזכר שני ניסים: נס של פך השמן ונס של ניצחון המלחמה. ואף שנס של ניצחון המלחמה הוא גם כן נס גדול ועצום – אך בוודאי עיקר הטעם של החג הזה הוא נס של פך השמן, כידוע.

בעניין הזה הגמרא אומרת במסכת שבת (כא ע”ב), שבשנה הבאה אחרי הניצחון והנס של מנורת בית המקדש חכמינו תיקנו לחגוג את חג החנוכה – “לשנה אחרת קבעום יום טוב בהלל ובהודאה”.

רבי לוי יצחק מבארדיטשוב בספרו המפורסם “קדושת לוי” שואל: למה תיקנו את חג החנוכה דווקא “לשנה אחרת”? למה לא תיקנו אותו מיד כשהתרחש הנס, למה היו צריכים לחכות עד השנה הבאה?

ומתרץ על זה, בהקדם, שהנה אנחנו מוצאים בתנ”ך ובדברי חכמינו הרבה ניסים, אשר כל נס מהם היה ממש מרקיע שחקים ומבהיל על הרעיון בגודלו ובעוצמתו. כמו הנס של בקיעת הירדן והעמדת החמה בימי יהושע בן נון. הניסים של גדעון, הנס של מפלת סיסרא, הנס של מפלת סנחריב ועוד הרבה כאלה. ויותר מזה, ידוע שבבית המקדש היה הרבה ניסים, וכל העניין של נס כמעט ולא היה לפלא בבית המקדש, ולא רק בבית הראשון, אלא במידה רבה גם בבית השני.

ואחת הדוגמאות המובהקות לכך – זה שאכן בבית השני קרה נס, שהוא ממש כעין הנס של חנוכה, אלא שגדול פי כמה ממנו! כי כתוב במדרש תנחומא, שבימי הבית השני, עשרות שנים לפני כל העניין של חנוכה, פעם אחת הדליקו את המנורה כרגיל, והשמן היה דולק לא שמונה ימים, אלא כמעט שנה! ומזה אנו רואים במוחש, שהעניין של נס היה כל כך מוכר ורגיל בבית המקדש, עד שהנס הנפלא הזה – בקושי יודעים עליו!

ועוד יותר – הנס הדומה לנס חנוכה היה כמה פעמים נעשה לא רק לכל עם ישראל, אלא גם ליחידים הראויים לכך! וכמו שידוע על המהרש”ל והמגיד מקוז’ניץ, שזכו לדבר דומה לנס חנוכה ממש, כשמפאת גודל העוני הם נאלצו להדליק חתיכה קטנה של נר כדי ללמוד לאורו. וה”נר” הזה לא היה בו אלא כדי לדלוק שעה מועטת ביותר – ולמעשה דלק כל הלילה!

 במילים אחרות, היו ניסים הרבה יותר גדולים מהנס של חנוכה, עד שהנס של החנוכה נראה די קטן וצנוע לגביהם. אבל עם כל הגודל והעוצמה של הניסים האלה – לא ניתקן לנו שום זכר להם! אין לנו חג של בקיעת הירדן, אין לנו חג של מפלת סנחריב, ואין שום זכר למנורה של בית המקדש שדלקה בנס כמעט שנה שלמה. וחג החנוכה, אף על פי שזה נס הרבה יותר “קטן” מאלה – לזכרו יש לנו חג גדול ונפלא שמונה ימים!

כדי לבאר את זה, אומר ה”קדושת לוי”, שכדי שייעשה נס – צריך לזה המשכת האור הרוחני מעולמות העליונים לעולם שלנו התחתון. והיינו שבכל הניסים שהתרחשו אי פעם – תמיד הייתה לזה המשכת מיוחדת של האור העליון. וזה בדיוק מה שהגמרא אומרת “לשנה אחרת קבעום יום טוב”. כי ההמשכה של כל הניסים, אף הרבה יותר גדולים מנס חנוכה – ההמשכה הזאת הייתה פעם אחת, ושוב לא חזרה ונמשכה אף פעם, בשום זמן מן הזמנים.

אבל בנס של חנוכה – אחרי שנה שוב נמשכה בדיוק אותה המשכה! וכאשר חכמינו ראו ברוח הקודש שההמשכה חוזרת על עצמה גם בשנה הבאה – ידעו על ידי כך שאין הנס הזה כשאר כל הניסים, אלא זו היא המשכה מיוחדת לכל הדורות. וכמו שהוא אצל כל החגים והמועדים שיש לנו, שכל אחד מהם הוא המשכת האור האלוקי שנמשכת לעולם, אבל נמשכת לא באופן של המשכה של פעם אחת ואיננה עוד, אלא בהגיע היום המיוחד הזה בשנה – שוב באה ההמשכה ונמשכת אלינו.

וכך הוא גם אצל חג החנוכה: כשההמשכה באה עוד הפעם – אז נודע שאין זה נס חד פעמי, אלא זה כבר יחזור על עצמו לנצח נצחים. ואף שההמשכה היא “קטנה” יחסית לגבי ההמשכות של הניסים האחרים – אך מעלה מיוחדת יש בה, גדולה ונפלאה באין ערוך מהם: היא תמידית ונצחית, ונמשכת בכל פעם בהגיע ימי החנוכה, ונשארת אתנו כל שמונת הימים!

וזו היא כוונת הגמרא באומרה “לשנה אחרת קבעום יום טוב”. כי עד השנה הבאה עדיין היה אי אפשר לדעת מה טיבה של ההמשכה הזו. ומאשר חזרה בשנה הבאה – אז התברר שאין זו המשכה לצורך איזה נס סתם, אלא השורש של חג החנוכה הגדול והנפלא    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)