בדיחה חסידית

1,739 צפיות

בעיה חולפת

כאשר אחד מגדולי הדורות הקודמים, צדיק נשגב ותלמיד חכם עצום, אך צעיר לימים, עמד להבחר לרבה של עיר אחת גדולה וחשובה – היו אנשים מבני הקהילה שהתנגדו לכך. הטענה הייתה – “הוא עדין צעיר מידי!”

ענה הרב למתנגדיו:

“כל יום שחולף – הבעיה הזאת הולכת ונתקנת!”

שלא עשני גוי

פעם פרצה שרפה בביתו של רבי שמואל מונקס, בני הבית ניצלו אך ביתו נשרף כליל.

אנשים שהכירו את החסיד העליז, היו סקרנים לראות כיצד יגיב לצרה שנחתה עליו.

לפתע פתח החסיד בריקוד, כשהוא שר את מילות התפילה: “שלא עשני גוי”

כשנשאל למעשיו, הסביר את עצמו:

“אילו הייתי גוי, גם האליל שלי היה נשרף, אבל כיהודי אני רגוע, ביודעי שגם כאשר הבית נשרף, האלוקים שלי חי לנצח”

אין לו הזדמנות לחטוא

בתניא, באיגרת התשובה מוסבר: שבזמן שבית המקדש היה קיים כיפרו על החטאים, על ידי הקרבת קרבנות, לאחר החורבן, נהגו לכפר על חטאים על ידי צום ותענית, (ובכך האדם מקריב חלק מעצמו, כמובן). אך בזמן הזה נחלשו הדורות, ולכן צריך לפדות את הצום בנתינת הצדקה.

שאל החסיד המפורסם רבי שמואל גרונם:

“מה יעשה אדם, שאין לו כסף לתרום צדקה?”

והשיב בצחוק:

“לאדם כזה אין את האפשרות לחטוא”

כמו בבית

רבי ברוך מרדכי איטינגר היה, כידוע, עני גדול מאוד. הוא גר בשכירות, ולמרות שדמי השכירות היו נמוכים לא הצליח לשלמם במשך שנה שלמה.

כאשר, קרב חג הסוכות, פנה בעל הבית ואמר

“על הסוכה אתה חייב לשלם, אחרת תחשב לסוכה גזולה”

ענה רבי ברוך:

” כתוב “בסוכות תשבו”, ואומרת הגמרא: “תשבו כעין תדורו”. ואם על הבית אני לא משלם, אסור לי לשלם גם על הסוכה”

הרבה יותר יקר

בחור ישיבה אחד עשה פעם מעשה שובבות, ונענש על כך שלא יאכל על חשבון הישיבה במשך שבוע ימים. הבחור שמע את עונשו, אך המשיך לאכול כרגיל. כאשר נודע הדבר למשגיח – קרא לו לשיחה, ושאל מדוע לא ציית לעונש?

השיב הבחור, “הגעתי למסקנה שאם לא אוכל במשך שבוע תמים – אמות ,ואם אמות, הוצאות הלוויה והמצבה יהיו גדולות בהרבה, אז עדיף לישיבה שאמשיך לאכול “

כל ישראל ערבים

פעם נשאל יהודי חרדי על ידי אדם גלוי ראש:

מדוע חובש אתה גם כיפה, וגם כובע?

ענה היהודי החרדי: “ אם אתה תלבש כיסוי אחד, אוכל גם אני להסתפק בכיסוי אחד, אך כאשר אתה הולך גלוי ראש, אני נאלץ לחבוש שתים”

מי בתמונה ומי בחנות

יהודי חרדי אחד עבר סמוך למסעדה, בעל המסעדה היה גלוי ראש, הוא הזמינו פנימה, הצביע על תמונת סבו שנראה כיהודי ירא שמים, ואמר:

“תראה מי היה סבא שלי, רב גדול אתה יכול לסמוך עלי, שהאוכל כשר”

ענה לו היהודי החרדי:

“אילו סביך היה בחנות, ואתה היית בתמונה היית אוכל כאן, אך מכיוון שהמצב הפוך, איני יכול לאכול”

חלון ראווה

פעם עברו החסידים ליד בית מדרשו של אדמו”ר הזקן. קפץ החסיד רבי שמואל מונקס, ונתלה על השער. כשנשאל למעשיו הסביר:

“על חנותו של החייט, תלוי, מספרים, אצל הסנדלר, נעלים – ועל בית מדרשו של הרבי, צריך להיות תלוי חסיד”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)