חסידות – מהות של תורה

86 צפיות

במשך יותר ממתאים שנה מאז קום החסידות האדמו”רים שלנו, וגם החסידים הגדולים גילו הרבה עניינים נשגבים ועמוקים על מהות החסידות והגדרתה המדויקת.

את הדברים האלה אנחנו מוצאים בספריהם, וננסה להביא כאן מה שראינו בנושא השורשי הזה.

כתוב ב”תורת שלום”, ספר השיחות של אדמו”ר הרש”ב, אשר אחד מהחסידים הגדולים של אדמו”ר הזקן דרש ממנו “חסידות על עץ חיים”. היינו שיסביר על פי חסידות את ה”עץ חיים”, ספר קבלה מהעמוקים ביותר. ואדמו”ר הזקן היה נוהג לומר על זה: “הוא דורש ממני חסידות על עץ חיים, אבל אני ב”ה מדבר הרבה יותר גבוה מעץ חיים!”

ועוד כתוב בתורת שלום, שכאשר אדמו”ר הזקן רצה להראות את מהותה של תורת החסידות ומעלתה על תורת הקבלה – היה אומר: “מה זה קבלה? קבלה – זה “אורות” ו”גילוים”, אבל החסידות היא – “נגילה ונשמחה בך”, בעצמותך”.

היינו שתורת הקבלה, עם כל גודלה ורוממותה  – אינה אלא “אורות” וגילוים הפרטיים של האור האלוקי, ואילו תורת החסידות – היא מהותו ועצמותו של האור הזה.

והעניין הזה מבואר גם כן בספר “אמרי בינה” לאדמו”ר האמצעי. מבואר שם שישנן שתי מדרגות בסודות התורה – בחינת “רזין” (סודות) ובחינת “רזין דרזין” (סודות של סודות, היינו סודות עוד יותר גבוהים) ומבואר, אשר בחינת “רזין” – זה תורת הקבלה, ובחינת “רזין דרזין” – זה תורת החסידות.

וכן מבואר גם בספר “רמ”ח אותיות” בשם האדמו”ר מהר”ש: “חסידות – זה נשמת הקבלה”.

(דרך אגב ראוי לומר כמה מילים על הספר היקר הזה, ספר “רמ”ח אותיות”. הספר נקרא כן על שם שיש בו “רמ”ח” – 248 אימרות ופתגמים על ענייני חסידות ועבודת ה’. הפתגמים נרשמו ברובם על ידי המשפיע המפורסם ר’ שמואל גרונם אסתרמאן, אשר היה, כידוע, משכיל עצום בתורת החסידות ואיש מורם מעם בכל המובנים. אדמו”ר הרש”ב היה מכבד ומקרב אותו מאוד, והרבה פעמים בספר “תורת שלום” הנ”ל מובאים השיחות והשאלות ותשובות שהיו בין אדמו”ר הרש”ב ובינו.
הפתגמים האלה מהווים אוצר רב ועצום מדברי האדמו”רים שלנו ומגדולי החסידים מדורות הראשונים, לכל לראש של רבי הילל מפאריטש. באמת הרבה מאוד אפשר לומר על הספר הנפלא הזה, וחבל מאוד שבמשך השנים הוא נדפס בסך הכול פעם או פעמיים, וגם זה במהדורות מצומצמות ביותר. אך נקודה אחת ראוי להדגיש אולי יותר מכל השאר – בספר הזה מובאים כמה עניינים, אשר אינם מופיעים בשום מקום אחר! אחת הדוגמאות לכך – האימרה הזאת של אדמו”ר מהר”ש על מהותה של תורת החסידות!      אומנם וודאי הוא, אשר הנאמנות של הספר הזה היא פחות במידת מה מהנאמנות של ספרי האדמו”רים, כל שכן מאלה שהם כתבו בעצמם, פרט ל”הנחות” של החסידים – אך ברור, שבכל זאת נאמנותו היא גדולה מאוד, באשר הוא נכתב על ידי אנשים גדולים,  שכל מילה של האדמו”רים היתה קדושה ויקרה בשבילם, והשתדלו בכל כוחם לדייק בדברים תכלית הדיוק.    והדבר מקבל עוד משנה תוקף, כאשר העניינים הנאמרים ב”רמ”ח אותיות” הם מתאימים לחלוטין עם הנאמר בספרי האדמו”רים!)

מכל האמור מתברר ויוצא דבר, אשר הוא באמת כלל גדול וחשוב בעניינים האלה – החסידות היא למעלה מהקבלה!

כידוע, בתורה ישנן ארבע מדרגות – “פשט”, “רמז”, “דרוש”, “סוד”. ה”פשט” הוא הפרוש הפשוט של המילים. ה”רמז” זוהי תורת הגימטריה. ה”דרוש” היא הדרשה, שדורשים מעניין האחד לעניין השני. ה”סוד”  זוהי תורת הקבלה (להעיר, ששלושת המדרגות הראשונות, פשט, רמז ודרוש – הם בכלל מה שנקרא “תורת הנגלה”, והסוד – זהו “תורת הנסתר”). ארבעת המדרגות האלה – אשר ראשי תיבותיהן הם פרד”ס, כידוע – הן אלה המוזכרות בספרים בדרך כלל. אך חשוב מאוד לציין, אשר ארבעת המדרגות האלה – זה עוד לא כל המדרגות של התורה! באמת ישנן עוד שתי מדרגות יותר עליונות, שהן למעלה מארבעת האלה. שתי המדרגות האלה נקראות במילה אחת – תורת החסידות!

כדי להבין היטב את העניינים האלה, צריך להקדים כמה דברים.
ההתחלקות של התורה לארבע מדרגות, פרד”ס, מוזכרת בכל ספרי הקבלה – זהר, ספרי הרמ”ק וספרי האר”י. כאמור, בכל ספרי הקבלה נאמר, שהתורה מתחלקת לארבע מדרגות הנ”ל. אך דבר מפליא מאוד אנחנו מוצאים בספר “משנת חסידים”. הספר הזה הוא ספר קבלה ידוע ומפורסם, אשר הוא מסכם בצורה קצרה ותמציתית את עיקרי תורת רבינו האר”י. ולכן הוא נקרא “הרמב”ם של תורת האר”י”, כי הוא מקצר ומתמצת את תורת האר”י, בדומה למה שעשה הרמב”ם, אשר קיצר את הגמרא וכתב אותה בצורה של הלכות קצרות וברורות. הספר הזה הוא לחם חוקם של כל המקובלים בכל הדורות, ומובא כמה וכמה פעמים בתניא, תורה אור, לקוטי תורה וכל ספרי חסידות! ה”משנת חסידים” נתחבר על ידי הגאון הקדוש רבי עמנואל חי ריקי כמאתיים שנה אחר האר”י, בזמן של הבעל שם טוב והגאון מוילנא.

נחזור לעניין הראשון – במשנת חסידים נאמר, אשר חוץ לארבעת המדרגות הנ”ל של התורה ישנה עוד מדרגה חמישית, הנקראת בלשון של המשנת חסידים “פנימיות הסוד”. היינו שישנה בתורה עוד מדרגה, שהיא למעלה מארבעת המדרגות הנ”ל הידועות לנו!

הדבר הוא כמובן חידוש גדול ועצום אשר אין די מילים לתארו, והוא למעשה המקור הראשון, כמה שידוע לנו, לעניין היסודי הזה – אשר בתורה ישנם לא ארבע, אלא חמש מדרגות! והדבר הוא מקביל בדיוק למה שנאמר לעיל בשם אדמו”ר הזקן, אדמו”ר האמצעי ואדמו”ר מהר”ש, שהחסידות היא המדרגה למעלה מהקבלה, המדרגה החמישית!

ואכן כך מבואר באריכות ובפרטיות רבה ב”קונטרס עניינה של תורת החסידות”, אשר החסידות היא המדרגה החמישית והכי גבוהה של התורה! כך הם הדברים לגבי המדרגה החמישית. אך לגבי המדרגה השישית – צריך להקדים עוד עניין.
העניין הזה הוא מהדברים הידועים ומפורסמים, ומבואר בכמה וכמה מקומות, ובמיוחד – ב”קונטרס עניינה של תורת החסידות” הנ”ל.

ידוע,  שמדרגות התורה הם מקבילות למדרגות של נשמה יהודית. יותר נכון  – מדרגות הנשמה מקבילות למדרגות התורה. וכשם שבנשמה ישנן חמש מדרגות, נפש רוח נשמה חיה ויחידה – כך בתורה קיימות חמשת המדרגות האלה. וחמשת המדרגות האלה בתורה – הן בדיוק  אותן חמשת המדרגות הנזכרות לעיל!

אך באמת יש כאן עוד עניין חשוב ויסודי. האמת היא, שחמשת המדרגות הנ”ל – זה עוד לא כל הנשמה. המדרגות האלה הן אינן אלא הגילוים הפרטיים של הנשמה. ואילו עצם הנשמה – אינה נמנית בין המדרגות האלה! עצם הנשמה היא עוד למעלה מכל המדרגות האלה כולן! וזה מה שמבואר בחסידות, הדיוק  בלשון המדרש: “חמישה שמות נקראו לה”. היינו לנשמה יש חמשה השמות הנ”ל. אבל השמות האלה אינם אלא “נקראים לה”, מכלל שהיא עצמה אינה השמות האלה, אלא היא עניין אחר, עניין בפני עצמו, אלא שהיא “נקראת” בשמות האלה. ובאמת בלשון החסידות לא נמצא שם מיוחד לעצם הנשמה, אלא היא נקראת במילים האלה “עצם הנשמה”. איך שיהיה, רואים מכאן, שלמעלה מחמשת המדרגות הידועות של הנשמה – ישנו העצם של הנשמה, אשר הוא, כמובן, למעלה לגמרי באין ערוך מכל הגילוים שלה, אבל יחד עם זה משפיע בדרגות וגילוים הפרטיים שלה ומחייה אותם.

במילים אחרות, אפשר לומר שה”מבנה” של הנשמה הוא כך- עצם הנשמה וחמשת המדרגות של גילוים! ובאמת חשוב מאוד לדעת ולזכור, כנ”ל, שעצם הנשמה – אינה “עוד מדרגה” ממדרגות, אפילו הגבוהה והנעלת מבין כולן, אלא היא היא העצם והמהות של הנשמה, בה בשעה שכל הדרגות האחרות אינם אלא הארות וגילוים ממנה.

אולם אם יודעים ומבינים את הכלל החשוב הזה – אז מותר לצורך הפשטות גרידא לומר, שלנשמה ישנן שש דרגות! כאמור, חמשת המדרגות של הנשמה הן מכוונות כנגד חמשת המדרגות של התורה. וכאן אנחנו באים לחידוש גדול ומהותי בכל הסוגיה הזאת.

כתוב בספר השיחות תשנ”ב, אשר באמת כשם שבנשמה קיימות שש מדרגות,  היינו עצם הנשמה וחמשת מדרגותיה הפרטיות – כך גם בתורה ישנן “שש מדרגות”, עצם התורה וחמשת גילוייה. כמובן שהדבר הוא פלאי ונפלא מאוד, זה חידוש עצום ואדיר אשר אינו מופיע בשום מקום בספרי חסידות! אבל דווקא עם החידוש הזה ההקבלה בין מדרגות של נשמה למדרגות של תורה נעשית מושלמת.

בהמשך השיחה הנ”ל מבואר, אשר מה שנאמר ב”קונטרס עניינה של תורת החסידות”, שהחסידות היא המדרגה החמישית של התורה, היחידה של התורה – באמת לא מבואר שם, שקיים עניין עוד יותר גדול ונשגב: יש מדרגה בתורה שהיא עוד יותר גבוהה מהיחידה, והיא הנקראת “עצם התורה”. והמדרגה הזאת היא גם כן בכלל תורת החסידות!

והיינו שתורת החסידות כוללת בתוכה שתי מדרגות של תורה: עצם התורה והיחידה שבתורה. למרבה הצער, נכון להיום לא נתגלה לנו איזה חלקים של תורת החסידות שייכים לעצם התורה, ואיזה חלקים שייכים ליחידה שבתורה, אבל אנחנו יודעים בכללות, שתורת החסידות כוללת את שניהם.

ואכן הדברים הם גדולים ונשגבים, ומתוכם יוצאת לנו ההגדרה הברורה של תורת החסידות – תורת החסידות כוללת בתוכה גם העצם של התורה, וגם היחידה של התורה!

3 Replies to “חסידות – מהות של תורה”

  1. זה פשוט גאוני !!!! אין מילים לתאר את התענוג בקריאת המאמר !!!
    לדעתי – אם בעל המאמר ימשיך בסגנון כזה, אז אפשר לחשוב על כתיבת הספר !!!
    חזק וברוך כבוד הרב !!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)