דבר מלכות פרשת נוח

35 צפיות

השבת שלנו היא שבת כללית, הכוללת בתוכה את כל ימי השנה כולם.

למעשה זה השבוע הראשון שמורכב כולו מימי חול, ואומר הרבי שזה הזמן לעשות תשובה.
לא כמו בחודש אלול- חשבון נפש על כל מחשבה דיבור ומעשה, אלא תשובה מעשית, אחרי שהעמדנו את עצמינו בפרשת בראשית, באופן בו רוצים להיראות כל השנה, לוודא שאנו עומדים נכון, שלא סטינו חלילה מהמקום אליו רצינו להתכוונן, ושזה אכן המקום המתאים לנו, (ואם לא אז להתכוונן מחדש…)

במה דברים אמורים?

חודש אלול, ערב ראש השנה החלטנו הרבה החלטות טובות בנוגע לחיי המעשה שלנו. עם זאת חודש שלם של חגים לא באמת נתן לנו את האפשרות לבדוק וליישם הרבה מההחלטות הטובות, שכן רבות מאלו הנוגעות לחיי היומיום לא באמת רלוונטיות בחודש שמלא חגים ומעסיק אותנו ב”ה כל רגע במצווה חגיגית אחרת.

יוצא שהשבוע הוא השבוע הראשון בו אנו יכולים להוציא את רשימת ההחלטות הטובות ולהתחיל ליישם. ולכן זה הזמן לעשות חשבון, החלטתי כך וכך, איך בפועל אני יוצרת את התנאים לכך שזה יקרה?

החלטתי שאת החת”ת והרמבם אני לומדת מיד אחרי התפילה, מה בפועל אני עושה כדי ליישם את זה? אולי לקום חצי שעה מוקדם יותר, אולי אם אני מתחילה את הבוקר עם תליית כביסות, לעשות זאת כבר בלילה? וכ’ . הרעיון לעשות חשבון על השבוע הזה. האם זה מה שהחלטתי בר”ה? האם כך העמדתי את עצמי בשבת בראשית? ועיקר העיקרים – האם כך אני רוצה להמשיך?

זו דרך אחת. אך הרבי אומר שקיימת עוד דרך.

ניתן גם להניח את החשבונות על הפרטים של היומיום הצד, ולמלא את הראש במילות התפילה והתורה.
הרבי אומר שאם ניהיה מונחות בעניינים אלו מימלא נתעלה וכל עניין שלילי יפול מעצמו.
ובכל דרך יש ייתרון וחיסרון.

הייתרון של החשבון המדוקדק על כל ניואנס בסדר יום- שהוא מקיף. החיסרון – שהוא מוגבל במהותו, כי קשור עם המעשים שלי כנברא תחתון.

הייתרון של ההתעלות הוא כמובן שזה תהליך אינסופי שלא מוגבל בפרטים כאלו ואחרים. מה אם כן עדיף?

אומר הרבי עדיף שניהם.
קודם כל להניח את הראש ואת הלב  באותיות התורה והתפילה,ולאחר ההתעלות לעשות את החשבון. ואז מהמקום הנעלה אליו הגענו הכל נראה אחרת, דברים שחשבנו שהם ”גדולים עליינו”, הופכים להיות האני הגלוי שלנו.

ואיך כל זה משתקף בפרשת נוח? הרבי משווה בין פרשת בראשית לפרשת נוח, ואומר שבפרשת בראשית שם אלוקים מופיע לב’ פעמים, אך שם ה’ לבדו לא מופיע אפילו פעם אחת.
שם אלוקים – זה כל הכוחות כולם. בשם אלוקים ברא ה’ את העולם.  אכן יש בכל אחת מאיתנו חלק אלוקא. אך ישנו גם שם ה’, שהוא לגמרי נעלה מן המציאות, וה’, מתגלה דווקא בפרשת נוח, בעקבות הרורבן שנוח מקריב בצאתו מן התיבה.

אומר הרבי בעוד שפרשת בראשית מראה לנו את הפוטנציאל המופלא של העולם, פרשת נוח מראה לנו את היישום. את כוחו המופלא של העולם לשרוד למרות הכאוס הרוחני והגשמי…
ולא רק לשרוד, אלא גם לקבל הבטחה ”לא ישבותו”- הקב”ה מעניק לנבראים תחתונים טעימה מן הנצח, בכך שצבא השמיים לעולם יותר לא מפסיק את מהלכו, (כמו שהפסיקו במבול)

מה בעצם התגלה ואיך?

התגלה כוח העצמות של הבורא, שם ה’ שלמעלה מגילוי ולמעלה מבריאה.
התגלה מה שהכרזנו שבעה פעמים במוצאי יום כיפור- ”ה’ הוא האלוקים”.
ה’- הדרגא העליונה שאין לי כל דרך לגעת בה הופכת להיות האלוקים – הכוחות הגלויים שלי.

וככה אנו עושים את התשובה.

קודם כל מתעלים למקום של שם ה’, ואז מתרגמים את זה להחלטות טובות ומעשים טובים, שאולי לפני כן היו ”גדולים עליינו”–  אבל כעת גילינו שה’- עצמות ה’ שנמצאת בי היא למעשה האלוקים – הכוחות הגלויים שלי! ויש לי, ולך ולכל יהודי באשר הוא את הכוח לפעול את גילוי שם ה’ בעולם, שזה למעלה ממה שה’  מגלה בעצמו. גילוי שרק אנו יכולות לפעול בעולם, עד כי ”והיה ביום ההוא ה’ אחד ושמו אחד”- תכף ומייד ממש!!!

משיח נאו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)