קסם של שולחן שבת

404 צפיות

שבת – האור בקצה השבוע

במשך השבוע אשת חיל עובדת ללא לאות, אך יסכימו איתי כאן שיום השישי זהו היום הכי לחוץ אצל אישה חסידית כאשר בין מרוץ הבישולים, האפייה, הכיבוס וכו’. ועוד צריך להגדיש זמן להקשיב לילדים לאכול ולהאכיל,  לשטוף ולרחוץ, את הקטנים הכל ביום שישי קצר. עד שנכנסים לשבת באפס כוחות ומדליקים נרות ברגע האחרון, אחרי שהסלט האחרון בזה הרגע עשוי מושלם לפי טעם האישה והילדים. זה מרוץ שלא נגמר. והנה בבת אחת נפסק לו המרוץ האין ספור, דברים קטנים או גדולים. והנה מגיע הרגע,רגע קסום,שבו מדליקות האישה והבנות את הנרות.

זהו רגע נפלא, את מרגישה סיפוק שהכנת והספקת הכל ב”ה, ומספיקה להדליק נרות בזמן, ואז את מבקשת את כל מה שכבד עליך בלב, מרוקנת ומשחררת עד שאת מרגישה הקלה עצומה המאפשר לך לפקוח את העיניים ולהגיד שבת שלום ברוגע לבעל והילדים .

כן, את חשה פתאום אוירה אחרת תחושה אחרת, ובזה הרגע את מרגישה צורך אך ורק לנוח ברגיעות שהעול העצום נגמר – זהו אחד הדברים הקסומים של השבת .

קסם שולחן השבת

המאפיין את השבת הוא בכך שכל המשפחה מתאספת אל השולחן המרכזי בבית.עליו יוגש הסעודה החשובה הן בלילה והן ביום. כן, לא במטבח שבו נבלעות בחיפזון ארוחות הבוקר של השבוע אלא במקום מרכזי, על השולחן שמים מפה לבנה צחורה,וערוך בכלים נאים, הנותן כבוד למעמד הנשגב.

לאחר ששבים בליל שבת מבית-הכנסת פותחים באמירת “שלום עליכם מלאכי השרת”. מזמור זה מבוסס על האגדה התלמודית לפיה מלווים את האדם לביתו שני מלאכים, האחד טוב והשני רע. כאשר הם מוצאים את הבית ערוך ומוכן לכבוד שבת מאחל המלאך הטוב “הלוואי ולשבת הבאה כך”, והמלאך הרע עונה בעל כורחו “אמן”. אך אם חלילה הבית אינו ערוך, המצב הוא הפוך. לאחר מכן קוראים את מזמור ל”א בספר ‘משלי’ הפותח במילים “אשת חיל מי ימצא”.

את סעודת השבת אנו פותחים בקידוש. נאמר בתורה: “זכור את יום השבת לקדשו”, ברכת הקידוש באה להזכיר לנו שהשבת היא מתנה מן האלוקים לעם ישראל,  ובעת הקידוש מזכירים את כח הקב”ה שברא את כל הבריאה בששה ימים ובשביעי נח,והיא מקדשת את הארוחה שעומדת להיאכל.
שמים דווקא יין המסמל את הברכה הכי חשובה בדרגת הברכות השונות בין בשתייה ובין במאכל (לא כולל לחם).

בעת אמירת הקידוש מונחות על השולחן שתי חלות הנקראות ‘לחם משנה’ ומכוסות בכיסוי מיוחד המיועד לכך.

מדוע דווקא שתי חלות? על כך כותב המדרש:
כשבני ישראל היו במדבר ירד להם לחם מן השמים – ה’מַן’, בשבת ירד המַן בכמות כפולה ולכן אנו נוהגים לשים בכל סעודות השבת שתי חלות על השולחן. המַן ירד כ”מונח בקופסא”, כשהוא מוגן מלמעלה ומלמטה בטל שמים, ולכן אנו מכסים את החלות. והרבה מקפידים, וכן בחב”ד להניח טס, מעליו מניחים את החלות ומעליהם מכסים במפית כעין “מונח בקופסא”.  סיבה נוספת לכך היא חשיבותן של החלות המתבטאת בכך שעליהן מברכים לפני כל מאכל אחר. אולם מאחר ואסור לנו לטעום טעימה כלשהי לפני ה”קידוש”, אנו מכסים את החלות כדי שלא יתביישו באופן ש”כאילו” הן אינן קיימות על השולחן.

ארוחת השבת רגועה מאוד, מתובלת בדיונים על נושאים מהתורה ומלווה בשירה ובשיחה מהנה. זאת ההזדמנות של הילדים לספר למשפחה מה למדו בבית הספר במשך השבוע; זה גם המקום לאירוח ידידים, מכרים ואחרים, והזמן שבו המשפחה מעלה זיכרונות, מספרת סיפורים קטנים, צוחקת ומתאחדת.

יחד עם זאת, כל חוויה רגשית ורוחנית בעולם הזה זקוקה למסגרת גשמית. הרקע הגשמי לאווירה המשוחררת והרגועה של סעודות השבת, הוא שולחן שבת עצמו. אין מסר ברור וישיר יותר שאפשר ללמד את בני הבית על חשיבות השבת, מאשר כמות ההשקעה והטעם המעורבים בהכנת שולחן השבת. זוהי מלאכת אהבה, ומטלות שונות הקשורות לשולחן השבת אמורות להתחלק בין בני המשפחה השונים.

הדבר המאפיין אצל הילדים, שאוהבים מאוד לעזור בעריכת השולחן. מה שמטילים עליהם במשך השבוע לעשות, פעמים מקשיבים ופעמים מסרבים. ואילו בעריכת השולחן, תמיד  מתלהבים ועושים מה שנדרש מהם! זהו קשר המוביל נימים של אהבה עמוקה הקושר  את הילדים אל שולחן השבת, ואל השבת עצמה.

משמעות העמוקה של השבת, מדברי הרבי שליט”א מה”מ:

יום השבת משול ומעין עולם הבא כנאמר על השבת: “מזמור שיר ליום השבת,  ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים”.  מדוע נאמר ל – יום השבת בלשון עתיד, ולא בלשון עבר ?

אלא זה מרומז על העתיד בגאולה אז יהיה מנוחת עולמים, מנוחה מלשון השבתה , הפסקה. מהותה של שביתה זו כנאמר במדרש, אומר הרבי  : “שבו משבית מזיקין מן העולם”.  זה יהיה בגאולה שאז הדברים השלילים, ואשר יכולים להזיק, לא יוכלו עוד להזיק יותר ! וה’ יהיה ניכר בכל הבריאה כולה בלי שום מחיצות וקליפות. ! כנאמר: “וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר” . ודבר זה בקטנות מרגישים בשבת,  כידוע שלכל דין תורה יש את צד הסנגור וצד הקטגור – מזיקין. ואין דנים אדם בשבת.

בסעודת השבת מתענגים במאכלים משובחים והכי חשובים שהם : דגים, בשר,ויין.  על כך אומר הרבי שליט”א: שבזה גם נרמז על הגאולה, אז תהיה הסעודה הגדולה לצדיקים שבה יאכלו מבשר הלוויתן – דג ,שור הבר – בשר, ויין המשומר – יין. על סעודה זו הרבי אומר – ששלמות השכר דימות המשיח יהיה בעולם זה,הנקרא גם עולם התחייה, וגם עולם הבא שתהיה סעודה גשמית כפשוטו.

 

ונסיים שנזכה לרגע זה בו עינינו תפקחנה לראות כל זה אמן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)