ווארט חסידי שווה חיוך – חודש כסלו

162 צפיות

המבקר התמידי

בבית-הכנסת בעיירה היהודית של פעם היה יהודי, נקרא לו ר’ יענקלה, שנהג תמיד לבקר ולהעיר על כל דבר שזז. לא היה מי שהצליח להינצל מנחת פיו (“נאחס” בלע”ז…).

פעם הגיע לעיירה אורח שכובד לגשת ולהתפלל לפני העמוד בקבלת שבת. האורח עשה זאת בהצלחה רבה, הן בנוסח התפילה, הן בקטעי החזנות והשירה, בקיצור, כפתור ופרח.

פנו המתפללים אל אותו בעל ביקורת (“נאחס”, כבר אמרנו) ושאלו: “נו, ר’ יענקלה, מה יש לך לומר על בעל תפילה זה?” ענה מיודענו: “אולי לא שמתם לב, אך כבר בפרק השני של התפילה הייתה לו טעות חמורה – כשהגיע לפסוק “לפני ה’ כי בא, כי בא לשפוט הארץ”, הקדים את ה”כי בא” השני, לפני ה”כי בא” הראשון”…

בגן עדן…

חזן מהולל שהתמחה בסילסולי תפילה “קל מלא רחמים”, אשר ריגשה עד דמעות את כל השומעים, התבקש פעם, באחת משמחות המשפחה, לברך תחת החופה את אחת מהשבע ברכות. הוא ניסה להתחמק בתואנה שמומחיותו רק בתפילה הנ”ל ואינו זוכר את נוסח הברכות, אך משגברו הלחצים הסכים להצעה המפתה: מישהו מהצד ילחוש לו את נוסח הברכה, והוא יצטרך רק לאומרה בסילסולי חזנות.

כשהגיע הלוחש לתיבות “כשמחך יצירך בגן עדן”, הפסיקו החזן בידו (כאומר: מכאן אני כבר יודע), והמשיך בחזנותו: “בגן עדן תהיה מנוחתם”…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)