מה שרצית לדעת על מצוות מעשר

70 צפיות

הלכה קלה ליישום

בעמדנו להכין מרק או סלט, כמוטל על נשות ישראל. אנו מנסות לאתר אם יש מספיק ירקות במקרר.
אך אויה פתאום מתברר לנו שאין לנו את הירקות הדרושים מה אנו עושים?
פשוט מאוד, בזמן הכי קרוב הולכים לחנות או לשוק קונים את הירקות הנחוצים וחוזרים הביתה.
אך כאן אנו נתקלים בבעיה אם קנינו במקום לא מוסמך כמו השוק אנו צריכות לעשות משהו נחוץ לפני שהננו מתחילות לחתוך את הירקות ונהנות ממנו.

מצוות מעשר

כשם שאנו חייבות לפני שמכניסים לפה את הירק או הפרי, לברך לפני ה’ שהביא לנו את השפע הרב הזה, כך יש לנו מחויבות להפריש מהירק כל מין של ירק בפני עצמו כגון: סלק לחוד ובטטה לחוד וכו’. (והעניין מדובר רק על ירקות) חתיכה שהיא קצת יותר ממאית מהירק (ואם זה מעשר שני או עני רק מאית.) ואומרים נוסח מסוים ורק אז אנו יכולות ליהנות מהירק הנחוץ לנו.

מקור

מקורו של המצווה מגיע מן התורה כנאמר : “עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה”.
כאשר היה לנו בית מקדש היו כוהנים ולויים נותנים את כוחם ומרצם בלי תמורה לעבודה קשה מבוקר ועד ערב (עבודה מאוד קשה לשחוט בשר של פרות שוורים שעד היום, נותנים לאנשים חזקים במיוחד את המלאכה קשה זו), וכן לעניים שאין להם כלום.

בזכות עבודה קדושה זו קיבלו שכר מאת ה’ ומהאי אותו שכר?: מכל אחד מישראלים (הכוונה יש שלוש מעמדות והן: כהן, לוי, וישראל אנו נקראים ישראל מי שלא כהן ולוי ) הפרשה על כל דגן, תירוש, ויצהר. שהם בעצם ירקות.

שמות המעשרות

לכהן נקרא המעשר : תרומה גדולה
ללוי נקרא המעשר :מעשר ראשון ומעשר שני (בשנים מסוימות).(כל מין על מינו) (ואם אתם לויים. הלוי גם מצווה לתת לכהן וזה נקרא: תרומת מעשר. אך כיום גם הלווים לא תמיד יודעים בברור אם הם באמת לויים, כך שהם בגדר ישראל).
ולעני נקרא המעשר : מעשר עני.

הנוהג כיום הוא שהתרומה ותרומת המעשר, שאסורות באכילה ובעלות קדושה, מוצנעות בצורה מכובדת (בדרך כלל על ידי הנחתן בפח הזבל, לאחר עטיפתן בשקית אטומה).

בתקווה שיבנה בית המקדש עוד הרגע ונחזה בנפלאות ובעבודת המדרש על מכונו עם הרבי משיח צדקנו.

הנוסח :(בנוסח הירקות, נקראים פרי):

לפני ההפרשה נאמר:

“כל לשוני יתפרש על הצד היותר טוב על פי דין תורה ותקנת חכמנו ז”ל”

נחזיק ביד כמות מינימאלית [יותר ממאית] מהפרי ונאמר:

“מה שבידי, הרי היא תרומה גדולה”. (לכהן)

נפריש מהפירות מעט יותר מ 1%, נפרידם מכלל הפירות המיועדים לאכילה ונאמר:

“אחוז אחד שיש כאן בצד צפון (שהפרשנו לצד), ועוד תשעה אחוזים כמוהו, שנמצאים בצד צפון של הפירות (בתוך המיועדים לאכילה), הרי הם יחדיו מעשר ראשון”(ומוסיפים גם “כל מין על מינו“, כאשר זה הרבה מיני ירקות). (ללוי)

“אותו אחוז אחד (במה שמונח בצד) שעשיתיו מעשר ראשון, מפריש אני אותו לתרומת מעשר” (מהמופרש לכהן)

“עשרה אחוזים נוספים מהטבל הנמצאים בצד דרום של הפירות (המיועדים לאכילה), הרי הם מעשר שני”

“ואם צריך יהיו עשרה אחוזים אלו מעשר עני”. (בכדי לא לטעות איזה לאיזה שנת מעשר שייכת התוצרת נוהגים לומר אף זאת)

“המעשר שני, יהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת מתוך המטבע, אותה ייחדתי לפדיון מעשר שני”

“אם יש בפירות רבעי יהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת במטבע שייחדתי”. (כיום לא משתמשים במטבע רק אומרים את הנוסח. )

נוסח זה אינו מתאים למעוניינות לעשר ירק ששוויו פחות מחצי שקל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)