נטילת ידיים לילדים קטנים

165 צפיות
הרב אברהם בננסון

 

ידוע גודל המעלה והחשיבות של מצות נטילת ידיים בבקר, המקדשת ומטהרת את האדם מיד בהתחלת היום.

טעמים רבים נאמרו על הנטילה הזו, אך העיקריים שבהם הם שלושה:

א) מפני שבעת השינה מן הסתם האדם נגע במקומות המכוסים שבגופו (המקומות שדרכו לכסותם כשהוא ער ולבוש בבגדיו), ולכן אסור לו לברך ולהזכיר את שם ה׳ עד שינקה את ידיו על ידי הנטילה במים (טעם של הרא״ש).

ב) מפני שבבקר מתחיל יום חדש של עבודת ה׳, ולפני העבודה הזאת צריך האדם להתקדש ולטהר את ידיו על ידי הרחיצה במים, כדוגמת הכהן בבית המקדש, שלפני תחילת העבודה היה צריך לרחוץ את ידיו (טעם של הרשב”א).

ג) מפני שבלילה כשאדם שוקע בשינה נשמתו מסתלקת ממנו ושואבת לה חיות מאורות רוחניים עליונים, ומה שנשאר בגוף כדי להחיותו הוא מה שנקרא בלשון של זוהר ״קיסטא דחיותא״, היינו בחינה מאוד מצומצמת של חיות, המספיקה כדי להחיות את הגוף בלבד. ואז רוח הטומאה באה ומשתלטת על הגוף, ושורה עליו כל זמן שהאדם ישן. ובבקר, כשהקב״ה מחזיר לאדם את נשמתו והאדם מתעורר, אז אותה רוח הטומאה מסתלקת ממנו, ונשארת על הידיים בלבד. וכדי לסלק אותה גם מעל הידיים, צריך ליטול אותן במים שלש פעמים כל יד בדילוג, ואז היא מסתלקת גם משם (טעם של הגמרא והזוהר).

מבין שלשת הטעמים האלה הטעם העיקרי הוא הטעם השלישי, היינו כדי להעביר את רוח הטומאה מעל הידיים. שהרי לטעם של שמא ייגע במקומות המכוסים – הרי אפשר לישון בבגדי לילה או בכפפות, ואז וודאי אין חשש של נגיעה, ולטעם של התקדשות והכנה לעבודת היום על ידי נטילת הידיים – אמת היא, שראוי מאד לאדם לטהר את ידיו לפני התחלת עבודת ה׳, אך העבודה בעצמה, היינו התפילה ולימוד התורה, הרי היא כשרה גם בלי הנטילת ידיים הזו, והנטילה הזו היא למעשה אינה אלא תוספת קדושה וזהירות שאינה נוגעת ישירות לעבודה עצמה. אך הטעם השלישי, שהוא להעביר את רוח רעה מעל ידיו – הרי אי אפשר להעביר אותה בשום אופן, אלא על ידי נטילת ידיים במים דווקא, ולכן הטעם הזה הוא העיקרי מבין כולם.

בעניין של נטילת ידיים בבקר אין הבדל בין גברים לנשים, הנשים צריכים גם כן ליטול את ידיהן בבקר כגברים, כי כל הטעמים של נטילת ידיים שייכים גם בהן.

אמנם בעניין נטילת ידיים לילדים קטנים מצאנו דעות בין הפוסקים.

כתב הפרי מגדים סימן ד׳, שוודאי צריך ליטול ידיים לילדים קטנים: ״ואיני יודע למה אין נזהרים בנטילת ידיים לקטנים, וראוי לרחוץ ידיהם בכל בקר״. אמנם לא ביאר, מאיזה גיל צריך להתחיל את הנטילה הזו.

וכן כתב הרב חיד״א בספר עבודת הקודש.

וכן כתבו עוד הרבה מהפוסקים של הדורות האחרונים, וביניהם: שו״ת לב חיים לר׳ חיים פאלאג׳י, סידור ״דרך החיים״ לר׳ יעקב מליסא, ארצות החיים להמלבי״ם, משמרת שלום להאדמו״ר מקיידאנאוו ועוד רבים.

אך אף אחד מהפוסקים האלה לא ביאר, מאיזה גיל צריך להתחיל את הנטילה.

אמנם בספר ״חסד לאלפים״ כתב, אשר ישנו עניין גדול להתחיל ליטול ידיים לילדים קטנים מגיל רך ביותר, כולל התינוקות המוטלים בעריסה. וכתב, שעל ידי זה יגדלו הילדים קדושים וטהורים, ויקבלו קדושה גדולה על כל חייהם.

כשפותחים שולחן ערוך של אדמו״ר הזקן ומתחילים לעיין בנושא – רואים דבר נפלא. לא רק שהוא אומר לנו כמה חידושים בהלכה, אלא הוא מגלה את פנימיות ושורש הרוחני של העניין.

הוא מסביר, שרוח הטומאה מתאוה לשרות על האדם רק כשיש בתוכו נפש האלוקית. לכן היא לא רוצה לשרות על גופות של גויים, מכיון שאין להם אלא הנפש הבהמית, והנפש האלוקית לא קיימת אצלם – היא לא מעוניינת כלל להיות אצלם. כל הרצון שלה הוא לשרות על היהודי ולהחטיא אותו.

כשהיהודי נולד ויוצא לאויר העולם – הוא נולד עם שתי הנפשות, נפש הבהמית ונפש האלוקית. הנפש הבהמית מתגלה בגופו מייד עם הלידה, והיא האחראית על כל הצרכים הגשמיים שלו. והנפש האלוקית, הנפש הקדושה של היהודי – היא הנכנסת בגופו בכמה שלבים.

השלב הראשון הוא – מיום הברית מילה אצל הבנים ומיום קריאת השם אצל הבנות. השלב הבא הוא – זמן התחלת החינוך לתורה ומצוות, שהוא מבן שש שנים. הזמן הזה הוא שוה בין לבנים ובין לבנות. והשלב הסופי הוא – יום הבר מצוה לבן ויום הבת מצוה לבת. בשלב הזה הנפש האלוקית של היהודי מתגלה במלוא תוקפה.

ולפי זה כותב אדמו״ר הזקן, אשר מנהג רוב העולם הוא – להתחיל נטילת ידיים של הקטנים מזמן התחלת החינוך לתורה ומצוות, היינו מגיל שש. והוא לפי שבשלב הזה הנפש האלוקית של האדם כבר התגלתה במידה חשובה, ולכן גם רוח הטומאה כבר רוצה לשלוט על הגוף הזה, ובגלל זה צריך להסיר אותה משם על ידי הנטילת ידיים.

וכל זה לרוב העולם, אך אדמו״ר הזקן מוסיף: ״ולכן הנזהר מיום המילה ואילך קדוש יאמר לו״. היינו מי שנזהר ליטול ידיים מיום המילה לתינוק ומיום קריאת השם לתינוקת – זו הנהגה קדושה ונשגבה. והסיבה היא כמו שכתבנו, שזמן הזה הוא ההתחלה והשלב הראשון של התגלות הנפש האלוקית בילד יהודי, וממילא גם רוח הטומאה כבר יש לה עניין מסויים לשרות על גופו. אכן זהו רק התחלה, ולכן אין השראתה על הגוף חזקה כל כך כמו בשלב השני וכל שכן בשלב השלישי, אך בכל זאת ישנה השראה מסויימת. ולכן ראוי מאד להסיר אותה משם על ידי נטילת ידיים לתינוק ולתינוקת.

רואים איפוא, שהטעם הפנימי של נטילה זו הוא – כמה חזקה השראת רוח הטומאה על הידיים של הילד. ולכן אף על פי שמנהג רוב העולם בזמן של אדמו״ר הזקן היה להתחיל מגיל שש, כי אז מתחיל השלב השני של השראה זאת – מכל מקום וודאי נכון הדבר מאד מאד להתחיל ליטול ידיים לתינוק ולתינוקת ממש מימים הראשונים של חייהם. וזה וודאי ישפיע להם קדושה וטהרה גדולה, ואת הקדושה הזו הם יקחו אתם לכל החיים, כמאמר הכתוב: ״חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין – לא יסור ממנה!״

 

 

One Reply to “נטילת ידיים לילדים קטנים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)