הלכות השכמת הבקר – “מודה אני”

388 צפיות
הרב אברהם בננסון

 

כשהאדם מתעורר בבקר עליו להודות להקב״ה על שהחזיר לו נשמתו ולומר: מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך.

המקור של האמירה הזו איננו בגמרא, המקור הוא בספר ״סדר היום״ (לר׳ יהודה בן מכיר, חברו של האר״י והבית יוסף).

לפי מנהג חב״ד צריך לומר זאת בהרכבת הראש ובחיבור הידיים אחת עם השניה.

בסידור ר׳ יעקב עמדן כתוב לומר אחרי ״מודה אני״ את המילים הבאות: ״יהי רצון שיהיה יצרי נכון ומסור בידי, ולא אכעס ולא אכעיסך״. אך לפי מנהג חב״ד אין לומר זאת.

בסדור האר״י לר׳ יעקב קאפל ישנו עוד נוסח של מודה אני: מודה אני לפניך מלך (מלכות)   חי וקיים (יסוד)   אדיר (הוד)   ונאור (נצח)   המפואר (תפארת)   בגבורה (גבורה)   וגדולה (חסד)   ולו הבינה (בינה)   והחכמה (חכמה)   הכתר (חיצוניות הכתר)   והכבוד (פנימיות הכתר)   אשר ברוב חסדו ואמיתו החזיר בי נשמתי אשר פקדתי בידו.

בנוסח הזה מוזכרות כל עשר הספירות בסדר של ממטה למעלה. אך בחב״ד אומרים את הנוסח הרגיל.

בנוסח של ״מודה אני״ יש האומרות ״מודהָ״ בקמץ (היינו לשון נקבה), ויש האומרות ״מודהֶ״ בסגול (היינו לשון זכר).

בענין הזה אין מנהג חב״ד ברור, וכל אחת תעשה כפי הבנתה ורגשותי׳.

בסידור של אדמו״ר הזקן כתוב: ״לפי שאין בנוסח הזה (של מודה אני) שום שם מז׳ שמות שאינם נמחקים, לכן מותר  לאמרו בעוד שאין הידיים נקיות (היינו עוד לפני נטילת ידיים שחרית)״. לכן אין צריך ליטול ידיים לפני האמירה, אלא יש לאמרה מיד אחרי שהאדם התעורר משנתו, בעודו על מטתו. וכן פסקו רוב ככל הפוסקים, אשכנזים וספרדים.

אך בספר ״קשר גודל״ של הרב החיד״א (סי׳ א׳) מובאת הדעה שאכן אסור לומר ״מודה אני״ לפני הנטילה, ויש ליטול ידיים קודם.

אמנם, כאמור, לדעת רוב הפוסקים אין שום איסור באמירת ״מודה אני״ גם לפני נטילת ידיים, וכן הוא מנהג חב״ד.

״מודה אני״ אומרים פעם אחת ביום, אחרי אשר האדם החליט לקום סופית מהמיטה ולהתחיל את היום. לכן אין צורך לומר ״מודה אני״ אם האדם התעורר באמצע הלילה או בכל זמן אחר, לפני שהחליט לקום סופית.

אף על פי שמן הדין אין חיוב לנשים לומר ״מודה אני״, אך ברור הדבר שמצוה רבה וחיוב גדול יש גם לנשים באמירתו, כי הוא מבטא את ההכרה של אדם בהקדוש ברוך הוא והודי׳ אליו ית׳ על החזרת הנשמה.

והוא הדבר בנוגע לחינוך הילדים – מובן מעצמו גודל הענין והחשיבות להרגיל אותם באמירה נפלאה זו, אשר על ידה מתרגלים לזכור על הקדוש ברוך הוא ו״לחיות״ עם הקדוש ברוך הוא מיד מהתחלת היום.

מבואר בחסידות, ש״מודה אני״ זה עניין של ביטול והודאה כללית שלמעלה מהתחלקות של פרטים. זאת היא התקשרות כללית להקב״ה, לעצמותו ית׳, בלי שום ״גילוים״, היינו אורות העליונים ודרגות הפרטיות של אלוקות. ואילו ההודאות שבאות אחר כך בברכות השחר ובסדר התפילה, כמו ״הודו לה׳״ וכיו״ב, הן קשורות במידה גדולה עם ה״גילוים״ דווקא, עם ההשגה וההרגש במדריגות הפרטיות של האור האלוקי.

ואולי לכן לא נוהגים לומר את הנוסח של ״מודה אני״ שמפורטות בו כל עשרת הספירות, כנזכר לעיל, כי הרי ה״ספירות״ זה עניין של אורות הפרטיים וגילוים הפרטיים, ואינם עצמותו של הקדוש ברוך הוא. ולכן לא נכון להזכיר הגילוים ב״מודה אני״, אשר כל ענינו הודאה כללית לעצמותו ית׳.

לשלימות ההבנה של גודל הערך של ״מודה אני״ ועומק תוכנו הפנימי מאד ראוי לעיין ב״קונטרס עניינה של תורת החסידות״.

מבואר שם, אשר בתורה ישנן ד׳ מדרגות – פשט, רמז, דרוש וסוד, כידוע וכמפורסם. וכנגדן הן ד׳ מדרגות בנשמה – נפש, רוח, נשמה וחי׳. אך יש עוד מדרגה בנשמה – בחינת היחידה, והחלק בתורה שהוא מכוון כנגדה – זוהי תורת החסידות. יוצא אם כן, אשר תורת החסידות היא החלק הגבוה ביותר של התורה, ולמעלה גם מתורת הסוד.

ומבואר שם, שה״מודה אני״ היא קשורה דווקא אם המדרגה הזו בתורה הגבוהה ביותר, שהיא בחינת היחידה בנשמה ותורת החסידות בתורה.

אך בזה עדיין לא מסתכמת המעלה של ״מודה אני״ וגודל ורוממות ערכה. כי מבואר בספר השיחות תשנ״ב, אשר תורת החסידות היא מכוונת לא רק כנגד בחינת היחידה שבתורה, אלא כנגד עניין עוד יותר גבוה ונעלה, אשר נקרא בלשון החסידות ״עצם הנפש״. כי הרי גם בחינת היחידה, שהיא הכי גבוהה שבדרגות הנשמה – אינה עצם של הנשמה, אלא גילוי פרטי ודרגא פרטית של הנשמה, אם היותה הכי גבוהה שבהן. העצם האמיתי של הנשמה אין לה שם מיוחד בלשון החסידות, אלא היא נקראת במילים האלה – ״עצם הנשמה״. וזהו עניין של תורת החסידות, שהיא מכוונת לא רק כנגד היחידה, אלא גם כנגד עצם הנשמה הנזכר. ואכן עצם הנשמה הזה מתגלה ומתבטא באמירה הכי ראשונה שאומרים מיד כשמתעוררים בבוקר – ״מודה אני לפניך וכו״.

מכל זה אפשר להתבונן ולראות את עוצם המעלה של האמירה הזו ועומק כוונתה וענייני׳, אשר היא מכוונת כנגד עצם הנשמה וגם כנגד היחידה שבנשמה. להתבונן ולעשות ״הלכה למעשה״ – לחשוב ולכוון את העניינים האלה כשפותחים עיניים בבוקר ואומרים ״מודה אני״…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)