אימרה חסידית – פרשת האזינו

106 צפיות

שיר וברכה…

הרב המגיד ממעזריטש ציוה ללמוד את ״שירת האזינו״ בעל-פה.

אמר על כך הרבי הריי״ץ: לו ידעו בעלי העסק את שפע הברכה הגדול

שלימוד ״האזינו״ בעל-פה מביא, היו נזהרים בזה הרבה יותר.

חוט(י) חיבור…

אומר הפסוק בפרשתנו ״ … יעקב חבל נחלתו״. מבאר אדמו״ר הזקן

בתניא: כל איש ישראל קשור אל שורש החיים והקדושה בחבל

שראשו האחד למעלה וקצהו למטה. חבל זה שזור מתרי״ג חוטים

דקים, רמ״ח מצוות ׳עשה׳ ושס״ה מצוות ׳לא תעשה׳.

כבוש כעסך…

אצל הרבי מהר״ש היה משרת בשם יוסף מרדכי, שהיה משרת גם אצל אביו ה״צמח צדק״. פעם נכנס

ר׳ יוסף מרדכי לסוכה של הרבי כשהוא שרוי בכעס. אמר לו הרבי:

״יוסף מרדכי! אמנם הנך מיוחס, אבל צריכים להיות ב׳דרך ארץ׳

בפני הסכך. הסכך אינו אוהב כעס!״.

תולה ארץ – על בלימה…

לר׳ זושא מאניפולי היו תפילין מהודרות מאוד. פעם כשהיה מחסור

באתרוגים, מכר את תפיליו וקנה בכספם אתרוג מהודר. הדבר חרה

מאוד לאשתו הרבנית, והיא נשכה את ׳פיטם׳ האתרוג ופסלתו. ר׳

זושא בלם את פיו ולא כעס. הראו אותו בחלום כי השתיקה ששתק

שווה יותר ממצוות ד׳ מינים…

אם אין דעת [סוכה] מניין…

הקשה ב״טור״ מדוע בונים סוכות בחודש תשרי ולא בחודש ניסן

שבו הקיפנו הקב״ה בענני הכבוד שלזכר כך עושים את הסוכה.

ותירץ בעל ״חידושי הרי״ם״: במצות סוכה נאמר ״למען ידעו״,

כלומר, למצות סוכה דרושה ׳דעת׳. והנה, בכל ימות השנה האדם

מלא חטאים ועוונות, ואין הוא חוטא אלא-אם-כן נכנסה בו ״רוח

שטות״, נמצא שהוא ״חסר דעה״ ואינו יכול לקיים מצוות סוכה

כראוי. אבל לאחרי הימים הנוראים, בהם האדם נטהר מכל עוונותיו,

לכן גם ההלכה היא ש״המצטער פטור מן הסוכה״, מפני שבעת

אזי יכול הוא להשיג את ה״דעת״ האמיתית.

שאדם שרוי בצער, נעדר ממנו ישוב הדעת.

מצטער, אין מקום!…

ל ההלכה ״המצטער פטור מן הסוכה״ אמר פעם אביו של הרבי,

בדרך הצחות: כל המצטער – אדם שיכול להצטער ממצוה זו ששמה

סוכה – מאיזו סיבה שתהיה – אומרים לו: פטור אתה מן הסוכה –

אינך ראוי להיות במקום נעלה שכזה…

* החי בשלום – לא “רב” עם אף אחד ** א”ז ימלא שחוק פינו… נא לשמור על קדושת הגיליון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)