סודו של העץ – סיפור לכבוד ט”ו בשבט

204 צפיות

        מספר שיחות לנוער, אומרים שהרבנית חיה מושקא אשת הרבי שליט”א ערכה זאת !!

        לפני שנים רבות, כאשר יהודי ספרד סבלו קשות מנגישותיהם של אנשי האינקוויזיציה הנוצרית, חי במדריד רופא מפורסם בשם אביתר איבן קרשקש, בגבור הלחץ של האינקוויזיציה הוא נאלץ לעזוב את ארמונו היפה אשר בבירה, להפסיק את עבודתו כרופא ולהיות גולה בכפר קטן, בו הוא קיווה שיתנו לו לחיות במנוחה.

        לאביתר איבן קרשקש היה בן צעיר בשם אברהם. הוא שמח כי שוב אין קוראים לאביו חדשים לבקרים, למקומות קרובים ורחוקים, כדי לרפא כל מיני אנשים רמי- מעלה, נסיכים, רוזנים וסוחרים עשירים. לאברהם הצעיר לא היה איכפת שאביו שוב לא היה עשיר כמקודם, לעומת זאת הוא שמח שאביו מבלה עמו שעות ארוכות כל יום, מלמדו כל מיני דברים שילד יהודי צריך לדעתם. יתר על כן הם עשו שעות מרובות בגינה הגדולה של ביתם החדש, שם לימד אביתר את אברהם בנו כל מה שידע על אודות עצים, שתילים ופרחים למיניהם.

        יום אחד קרא אביתר לבנו לגינה ואמר לו : “היום הוא יום מיוחד במינו, בני. היום הוא ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות. ביום זה נקבע למעלה איזה עץ יניב פרי ואיזה יתנוון ולא יחיה עוד. כל מה שאנו יכולים לעשות, זה לנטוע עצים, לטפל בהם במסירות ולקוות שהם יחיו ויניבו פרי. אולם אין זה תלוי בנו”. האם זה יעזור לעצים שאנו נוטעים, אם נתפלל בעדם? – שאל אברהם את אביו. תפלה תמיד עוזרת, בני – היתה תשובת אביו.

        אברהם לעולם לא שכח אותו ט”ו בשבט, כאשר אביו הרשה לו, זו הפעם הראשונה, לנטוע מספר שתילים. הוא יזכור לעולם את דברי אביו, שנאמרו בהזדמנות זו ברצינות יתירה : “אברהם בני, הבטח לי שתשתדל להיות יהודי טוב, ולגדול כאדם ישר ובן נאמן לעמנו, ואז תהי’ כעץ שתול על פלגי מים”. נראה היה לאברהם, כאילו מרגיש אביו שמשהו עומד להתרחש והוא מצא לנכון לתת מעין “צוואה” לבנו האהוב. שנים עשר שתילי מישמש שתלו באותו יום, כמנין שנותיו של אברהם. לאחר מכן לקח אותו אביו לפינה נסתרת שבגן, שם אסור היה לאיש, זולת אביתר, לנגוע בשתילים. מסתבר שהוא ערך שם נסיונות עם צמחים נדירים ויקרים. אברהם – אמר לו אביו ותוך כדי דיבור שם זריעותיו על שכמו – אני רוצה שתזכור מה שאני אומר לך עכשיו. אם אי- פעם תיאלץ לעזוב את המקום היפה הזה ואני לא אהיה על ידך, תבוא הנה, תוציא את השתיל הזה ותמצא משהו שתהיה לו השפעה רבה על עתידך. אברהם הסכים בשקט מבלי לשאול שאלות. הוא לא רצה לעצבן את אביו, כי הבין שמדובר במשהו רציני וגורלי מאד.

***

        כעבור חודשים מספר, בליל סערה, נשמעה לפתע שעטת פרסות סוס ליד הבית. פרש עייף קפץ מעל סוסו ודפק בדלת בחוזקה. מה רצונך? – שאלו אביתר. האם אתה זה אביתר איבן קרשקש, האיש שחננו אלקים בכח לרפא חולים? שאל הזר. זה שמי – השיב אביתר – אולם אין לי יותר הרשות לרפא חולים ולעסוק במקצועי. אני הדוכס פראנציסקו אלבה – השיב הזר בקוצר-רוח – אשתי היקרה, הדוכסית, חולה מאד ויש לנתחה באופן דחוף ביותר. אם היא לא תנותח מיד, יש חשש שהיא תיחנק. לאחר שהגרון שלה נפוח עד מאד. אתה מוכרח לבוא ולנתח אותה. אתה לא יכול לתת לה למות. – ביקש הדוכס בקול רווי תחנונים. אולם הלא ישנם רופאים גדולים וטובים במדריד, סולדו סאראגוסה וברצלונה – אמר אביתר – מדוע זה באת אלי, כשידעת בוודאי כי בית המשפט המלכותי אסר עלי לעסוק במקצועי וכי דבר זה יכול להמיט עלי שואה? הייתי בכל מקום – השיב הדוכס – וביקשתי את כולם, אך איש אינו מוכן לקבל על עצמו את הניתוח המסוכן. אנא עזור לי. אני אדאג לכך שאיש לא יגע בך לרעה, אני מוכן לתת לך את מחצית רכושי (אביתר הניע את ראשו לאות שלילה). יתר על כן : אביא אניה לנמל טארגונה, כדי לקחת אותך ואת משפחתך לחוף מבטחים, אם יתברר כי רוצים להתנכל לך. אשתי סובלת בצורה נוראה. אנא עזור לי.

        הדוכס לא יכול היה להבליג על צערו ופרץ בבכי מר. אביתר הביט בו חסר- ישע. לאחר מכן הוא אמר לו: “טוב, אני אעשה מה שאתה מבקש ממני. אך דבר אחד אבקשך להבטיחני: אם יקרה לי משהו, תדאג לכך שבני אברהם יילקח למקום מבטחים ולא יאונה לו כל רע”. הדוכס הבטיח זאת בשמחה רבה. אביתר לא איבד את כושרו כמנתח מומחה. בתקופת הבטלה שנגזרה עליו בעל כרחו. הוא עשה את מלאכתו ביד אמונה והדוכסית מיד החלה לנשום בצורה סדירה וחייה ניצלו. הרופא השאיר הוראות לטיפול בחולה וחזר לביתו. שם כבר חיכו לו סוכני האינקוויזיציה שעצרו אותו ולקחוהו למרתפי העינויים, מבלי לאפשר לו אפילו להיפרד מבנו.

***

        אברהם, שהיה ילד בן 12 , מירר בבכי. עד מהרה שוב נשמעה שעטת פרסות. אנשי הדוכס – ששמעו את אשר עלה בגורלו של הרופא הנאמן – באו כדי לקחתו למקום מבטחים. הם הבטיחו לו כי הדוכס יעשה הכל להצלת אביו וגם הוא יצטרף אליו במועד מאוחר יותר. אברהם נאות ללכת עם שליחי הדוכס – וכי היתה לו ברירה? אולם לפני שיצאו לדרך, והוא אסף לו בילקוט מספר חפצים אישיים הכרחיים – נזכר אברהם בדברי אביו בט”ו בשבט האחרון. הוא ביקש את אנשי הדוכס להמתין רגע ורץ לגינה. בהגיעו למקום, הוא הוציא בזהירות את השתיל, עליו הורה אביו, ומתחתו הבחין בקופסת ברזל קטנה. ביד רועדת פתח את הקופסה, בה מצא – בשקיק שהיה עמיד בפני חדירת מים – זוג… תפילין. לידו היה פתק בכתב ידו של אביתר. בפתק נאמר כי זוג התפילין יתן לאברהם כח למצוא מקום מבטחים וכן להתחזק ביהדות ולא ליפול, ח”ו לזרועות האימה והיאוש, יתר על כן – נאמר בפתק – השתיל הזה, אם תקח אותו בזהירות ותשתול אותו באדמה החדשה, אליה תגיע ותטפל בו בזהירות ובמסירות כמו שצריך, יהיה מקור לפרנסתך. כי השתיל הזה הוא ממדינה רחוקה ועליו משמשים מזון לתולעי-משי, העושים את הבד היקר, אותו אנו קונים עכשיו בחו”ל בכסף רב. תשאר יהודי טוב, בני היקר, והשם הטוב יברכך ויעזור לך, כברכת אביך האוהב אותך – אביתר איבן קרשקש.

        אברהם מחה את דמעותיו ויצא לדרך עם שליחי הדוכס. הוא שאל את עצמו, אם עתיד הוא לראות את אביו בחיים. בינתיים התענה אביתר במרתפי האינקוויזיציה. הללו עינו אותו בעינויים קשים כדי “לשכנעו” שימיר את דתו. אולם כל מאמציהם עלו בתוהו וזה עוד הגביר את חמת הרצח שלהם.

        ויהי היום, כעבור חדשים מספר, ואברהם. שהיה על האי מאלורקה, הגיע למצוות. בדיוק כאשר הניח את התפילין שמצא בקופסה, הוא ראה ספינה קטנה מתקרבת אל הנמל. הוא לא האמין למראה עיניו, כאשר ראה כי מהספינה יורד…אביו. לאחר הפגישה הנרגשת התברר לאברהם כי הדוכס הצליח, סוף-סוף, לשחרר את הרופא שהציל את חיי אשתו. הוא סיפר לאברהם שהתעכב עד כה בגלל שהיה “חולה”, אך לא סיפר כי סיבת “מחלתו” היתה האכזריות המרובה של אנשי האינקוויזיציה… במשך הזמן אספו אביתר ואברהם קרשקש סביבם מספר יהודים ויסדו מושבה יהודית במקום. בט”ו בשבט הם נהגו לשתול עצים כמנין שנותיו של אברהם…

One Reply to “סודו של העץ – סיפור לכבוד ט”ו בשבט”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)