פורים לנשים – הלכה למעשה

פורים לנשים - הלכה למעשה
77 צפיות
מאת: ג. בלויא

פורים לנשים – הלכה למעשה

(כתבה זו נערכה מתוך ספרות תורנית, אך לא עברה הגהה של רב. בכל מקרה של ספק, יש לשאול רב מוסמך).

ההכנות לחג

כבר כשבועיים לפני פורים, מתחילות ההכנות הרוחניות לחג:

א] שמחה;
קודם כל: “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. הרבי מסביר שהשמחה המוגברת של אדר אינה סטאטית, אלא היא הולכת ומתרבה בכל יום בהשוואה ליום שלפניו. לכן השנה, בה ישנם שני חודשים של אדר, השמחה הולכת ומתגברת במשך חודשיים תמימים!

ב] לימוד;
שבועיים אלו הם הזמן המתאים ללמוד על פורים; 1. לימוד הלכות פורים, כדי לדעת מהם הדברים אותם יש לעשות בחג עצמו. 2. לימוד דברי הגות ומחשבה על פורים, כדי להבין את תוכנו ומהותו של החג, וכך לחגוג אותו באווירה ובהתכווננות המתאימות.

ג] שמיעת פרשת ‘זכור’;
גם בקריאת התורה בבית הכנסת, ישנה תוספת מיוחדת: בשבת שלפני פורים (השנה – י”ג אדר ב’, 15 במרץ), קוראים את פרשת זכור[i]. בפרשה זו מופיעה מצוות זכירת מעשה עמלק, והקשר בינה לבין פורים הוא, שהמן האגגי היה מזרע עמלק. ומכיוון שגם על נשים חלה מצוות זכירת מעשה עמלק, לכן גם הנשים חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור מתוך ספר התורה בבית הכנסת. אישה שלא מתאפשר לה בשום אופן להגיע לבית הכנסת בשבת זו, יכולה לקרוא את הפסוקים מתוך חומש, או להזכיר את תוכנם בעל-פה.

ד] הוספה בצדקה;
שתיים מתוך ארבעת מצוות חג הפורים קשורות למצוות צדקה: משלוח מנות ומתנות לאביונים. לאור זאת קורא הרבי להוסיף בנתינת צדקה במשך כל ימי חודש אדר.

ה] תענית אסתר;
היום שלפני פורים הוא יום צום, הנקרא ‘תענית אסתר’, לזכר צומות התשובה שצמו היהודים כדי לבטל את גזירת המן וכדי לנצח במלחמה נגד אויביהם. הצום מתחיל לפנות בוקר, בעלות השחר, ומסתיים בלילה, עדיף לאחר קריאת המגילה. השנה, מכיוון שפורים חל ביום ראשון, מקדימים את התענית ליום חמישי, י”א באדר.
נשים הרות ומניקות אינן צמות צום זה.
אישה שאינה חשה בטוב תשאל רב מוסמך לגבי חובתה לצום.

ו]מחצית השקל;
לפני תפילת מנחה של תענית אסתר נהוג לתת כסף לצדקה, לזכר מצוות ‘מחצית השקל’ שבה היה חייב כל יהודי, כהשתתפות בקרבנות הציבור בזמן שבית המקדש היה קיים. יש לתת שלושה חצאים של מטבע המדינה (בארץ: שלושה חצאי שקל). האבות נוהגים לתת גם עבור כל אחד ואחת מבני הבית.

 מהלכות החג

חג הפורים אורך יממה אחת – לילה ויום; ברוב העולם הוא חל ביום י”ד באדר – מתחיל במוצאי שבת וממשיך ביום ראשון עד שקיעת השמש[ii]. בירושלים הוא חל ביום ט”ו באדר – שושן פורים – מתחיל ביום ראשון בשקיעת השמש וממשיך ביום שני עד שקיעת השמש[iii]. במהלך יממה זו חלים מספר דינים מיוחדים, כדלהלן:

א] תפילת ועל הניסים;
זהו קטע שמוסיפים בתפילת העמידה של ערבית, שחרית ומנחה, וכן בכל פעם שמברכים ברכת המזון. בקטע זה אנו מודים לה’ על הניסים שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר.

ב] שמחה;
השמחה בפורים צריכה להיות גדולה אף יותר משמחת שאר החגים.

ג] קריאת מגילת אסתר;
את המגילה קוראים (או שומעים) פעמיים: פעם ראשונה בלילה, ופעם שניה ביום. גם נשים חייבות בשמיעת המגילה פעמיים.
קיימים מספר תנאים, שרק בקיומם יוצאים ידי חובת קריאת המגילה:

1. הקריאה צריכה להיות מתוך מגילה כשרה – שנכתבה על גבי קלף.

2. השומעים את קריאת המגילה חייבים לשמוע קול טבעי, ולכן יש ללכת לבית הכנסת, ואין להסתפק בשמיעה דרך הרדיו וכדומה.

3. השומעת את קריאת המגילה תתכוון שבשמיעתה היא יוצאת ידי חובת מצוות מקרא מגילה.

4. קריאת המגילה צריכה להיות רצופה, ולכן אין להפסיק בדיבור מתחילת הברכות שמברכים קודם הקריאה ועד לסיום הברכה שאחרי הקריאה.

5. יש לעקוב הייטב ולשמוע כל מילה ומילה מהמגילה. אם הפסידה מילה, תקרא בפיה מהמגילה שבידה, מהמילה שהפסידה ועד למקום בו אוחז הקורא.

6. ברכות – לפני תחילת הקריאה מברך בעל הקריאה שלוש ברכות: ‘על מקרא מגילה’, ‘שעשה ניסים לאבותינו’ ו’שהחיינו’. קהל השומעים עונה אמן בסיום כל ברכה. בגמר הקריאה ישנה ברכה נוספת – ‘הרב את ריבנו’ – ואותה מברכים רק כאשר נוכחים בקריאה מניין גברים.
נא לשים לב: קריאת המגילה ביום מצטרפת לשאר מצוות הפורים, שאף הן נוהגות דווקא ביום. לכן, ברכת ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’ של קריאת היום, חלה גם על שלושת המצוות הנוספות שיפורטו כעת;

ד]משלוח מנות;
את שמחת החג מגבירים על ידי משלוח מנות. כדי לקיים את המצווה, מספיק לתת משלוח מנות אחד לאדם אחד. גבר שולח רק לגבר ואישה שולחת רק לאישה. על המשלוח להכיל לפחות שתי מנות; ל’מנה’ נחשב כל מאכל או משקה המוכן לאכילה.
אין שולחים מנות לאבל. (שנה לאבל על הוריו, וחודש לשאר אבלים.) האבלה בעצמה כן חייבת לשלוח מנות, אך היא מסתפקת במאכלים פשוטים ולא מגדנות מפוארים.

ה] מתנות לאביונים;
את העניים משמחים בפורים על ידי צדקה, כמובן. יש לתת לשני עניים, ולכל אחד מהם סכום ‘השווה פרוטה’ לפחות. ניתן להעביר את המתנות לאביונים דרך הרב או גבאי הצדקה.

כדאי להרגיל גם את הילדים לקיים מצוות אלו של משלוח מנות ומתנות לאביונים.

ו] סעודת פורים;
את הסעודה עורכים במשך היום, ועליה לכלול גם לחם כלשהו (-חלה, פיתה או כל סוג אחר שמברכים עליו “המוציא”). ניתן להמשיך את הסעודה גם בלילה, כל עוד התחילו אותה מבעוד יום. גם מי שמסיים את הסעודה בלילה, מוסיף את תפילת ‘ועל הניסים’ בברכת המזון.
נהוג לאכול בסעודה זו כיסני בצק ממולאים בבשר (קרעפכין באידיש). הבשר המוטמן מזכיר לנו את הנס הנסתר שבסיפור המגילה.

מנהגים

א] תחפושות;
נוהגים להתחפש בפורים בתחפושות משעשעות. מי שאינה מתחפשת לובשת בגדי חג.

ב] רעשנים;
בשעת קריאת המגילה, כאשר מוזכר המן צורר היהודים, נהוג “להכות את המן” על ידי הרעשה ברעשנים.

ג] אזני המן;
נהוג לאכול עוגיות ‘אזני המן’ במילוי פרג. הפרג מזכיר לנו את הזירעונים שהייתה אסתר המלכה אוכלת בארמון המלך, כי נמנעה מאוכל לא כשר.

ולא לשכוח להמשיך ולשמוח לפחות עד סוף חודש אדר.

פורים שמח!!!


[i]דברים כה, יז-יט

[ii] 16 למרץ

[iii] 17 למרץ

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)