מספר 8 מעל הטבע

216 צפיות

מאת הרב טוביה בולטון, אתר שטורעם.נט

מעבר להיגיון

פרשת השבוע מספרת על היום השמיני והאחרון של חנוכת המשכן במדבר.

במבט ראשון לא ברור למה הדבר אכן היה ביום השמיני, האם אין זה נכון שביהדות יש יחס מקודש למספר שבע? השבת, למשל, היא ביום השביעי בשבוע, כך גם שנת השמיטה וכך גם שנת היובל שבאה לאחר שבע שמיטות. למה, אם כן, ביחס למשכן יש חשיבות דווקא למספר שמונה?

נכון שגם ברית המילה של תינוק שנולד היא ביום השמיני אבל אולי זה מפני שה’ יודע שעריכת הברית יום קודם, ביום השביעי, איננה אפשרית כי הילד חלש מדי כדי לעמוד בברית המילה, בעוד שביחס לחנוכת המשכן התירוץ הזה לא רלוונטי.

        כדי לענות על כך, הנה סיפור (קצר אך עוצמתי) אודות רבי יונתן אייבשיץ, שחי באירופה לפני כארבע מאות שנה.

ר’ יונתן היה דמות ידועה ומפורסמת גם בעיני הנכרים, ובתור שכזה הוא הוזמן על ידי המלך לפגישה אישית.

המלך החשיב את עצמו גם למלומד ולא לקח הרבה זמן עד שהוא התחיל לפנות לרב עם שאלות של השוואה בין היהדות לדתות אחרות, בניסיון להכשיל אותו.

כצפוי, במצב כזה זה היה מסוכן לנצח ולא פחות מזה מסוכן להפסיד. מילה אחת נגד דתו של המלך יכולה להמיט אסון וכך גם תגובה בלתי מספקת לשאלותיו.

לבסוף המלך שאל את השאלה הכי מסובכת: מה משמעות העובדה שהתנ”ך קורא לעם היהודי העם הנבחר של ה’? כיצד ניתן לראות שהם שונים מכל שאר העמים והדתות? והרי העובדודות הן בדיוק להיפך! הכל רואים שהיהודים הם המעטים והפחות נחשבים בעיני כל העמים האחרים! ואם יש עליהם מילים טובות בתנ”ך, בוודאי הדברים אמורים עליהם כפי שהיו בעבר אבל לא עכשיו!

ר’ יונתן אייבשיץ הרהר רגע וענה:

“יתכן שאני יכול להראות לך את ההבדל, אבל אעשה זאת רק בתנאי שיש לי את ההבטחה של הוד מלכותו ששום נזק לא ייגרם ליהודים מכל מה שהוד מלכותו יראה היום”.

המלך הבטיח. כעת ר’ יונתן ביקש ממנו להתחפש כאזרח רגיל כך שלא יהיה מוכר לאיש ולבוא אחריו לבית הכנסת.

היה זה באמצע ימי הפסח. ר’ יונתן אייבשיץ עלה על הבימה ואמר שלאחר תפילת ערבית הוא יודיע הודעה חשובה. הידיעה על כך התפשטה מיד ובתוך דקות כל האולם היה מלא עד אפס מקום.

“כפי שכולכם יודעים”, פתח הרב ואמר כשבחדר שוררת דומיה, “חל איסור בגזירת המלך להחזיק בבדי משי. אני מבקש אפוא שכל אחד ואחד יגש מיד הביתה ויביא את המשי שברשותו”.

כעבור דקות החדר היה ריק וזמן קצר אחר כך הוא התמלא שוב ורבים באו שכשתחת בגדיהם מוסתרים גליל אחד או שניים של משי. ר’ יונתן הביט על גלילי הבד ואחר כך הכריז.

“וכעת ברצוני שכל אחד מכם יקח בחזרה את המשי שלו וישוב לכאן בחזרה בהקדם האפשרי עם החמץ שיש לו בבית”.

האנשים הביטו זה על זה ועל הרב בתדהמה. “אבל, כבוד הרב”, הם מלמלו, “זה לא יתכן. לאף אחד אין חמץ! חס וחלילה! אף אחד אפילו לא יחלום על אפשרות להחזיק חמץ בפסח! חס ושלום! מהיכן אנחנו יכולים להשיג חמץ?”

“טוב מאד”, אמר ר’ יונתן, “זה מה שרציתי לשמוע. שיהיה לכם חג שמח והשם יברך את כולכם!”. הנוכחים עברו לפני הרב, לחצו את ידו ויצאו לדרכם.

אחרי זמן קצר הרב והמלך נותרו לבדם בבית הכנסת.

“אתה רואה?” אמר הרב. להוד מעלתך יש ברחבי המדינה חיילים ושוטרים שמתפקידם לבלוש ולתפוס אחרי כל מי שמחזיק ברשותו משי ומי שנתפס מקבל קנס כבד ואפילו מאסר. ובכל זאת, אתה רואה שחלק מהיהודים כן מחזיקים במשי.

לעומת זאת, איש מהם מעולם לא ראה את הקב”ה. בנוסף לכך, לקב”ה אין חיילים או משטרה. מבחינה מעשית, יהודי יכול, חס וחלילה, לעבור על כל המצוות והוא לא יקבל קנס, לא יושם בבית הסוהר ולא ייענש בשום צורה שהיא, אך למרות כל זה, אף יהודי לא יעלה בדעתו להחזיק חמץ בפסח.

לכן היהודים הם העם הנבחר, לא מפני שהקב”ה מעדיף אותם (אף כי אנו מאמינים שבקרוב המשיח יעשה את הקב”ה, תורתו ועמו יקרים בעיני כל האומות) אלא מפני שאנחנו אוהבים את ה’ מעל לכל היגיון וסיבה!”

*

זה עונה על השאלה שלנו.

הסיבה לכך שחנוכת המשכן הסתיימה ביום השמיני קשורה בעובדה שהמספר שמונה מסמל את מה שמעל ומעבר לקדושה הרגילה.

קדושה אינה אלא התגלות אלוקית, בעוד שבני ישראל קשורים עם הקב”ה בעצמו, מעל ומעבר לכל היגיון או סיבה.

וזה מה שהתגלה במשכן (וגם בברית מילה), שבני ישראל, הקב”ה והתורה הם אחד! הם מעל לכל היגיון ומעל לכל התגלות. הם קשורים בשורש ומהות הקדושה.

עניין זה יושג במיוחד על ידי משיח שיגלה את המהות האמיתית של בני ישראל. לכן הכינור של בית המקדש היה של שבעה נימין ואילו לעתיד לבוא, בימות המשיח, הוא יהיה של שמונה נימין.

כי משיח יגלה את האלוקות ביהודים ובכל הבריאה.

כל שעלינו לעשות הוא לפקוח את העינים ולראות זאת (כלשונו של הרבי מליובאוויטש), כי “הנה הנה משיח בא” ונזכה לראות את

משיח נאו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

:bye:  :good:  :negative:  :scratch:  :wacko:  B-)  :heart:  :rose:  :-)  :whistle:  :yes:  :cry:  :mail:  :-(  :unsure:  ;-)